עריכת הדף "צה"ל" (פסקה)

==השירות בצה"ל==
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.

לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.

=== גיוס בני ישיבות ===
{{הפניה לערך מורחב|גיוס בני הישיבות}}
[[קובץ:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]
[[קובץ:משפחת_גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]
הרבי מתנגד בחריפות לגיוס של [[תמימים]]. במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ: {{ציטוטון|...שבחור היושב ולומד תורה הריהו מגין על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו. אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה, בבחור זה העומד על הגבול - מעלתו היא המסירות נפש בפועל. יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה, הן בבחורים היושבים ולומדים תורה והן באלה העומדים על הגבול... היות ויש מעלה בשניהם, מובן, שאלו הממונים על הביטחון צריכים לדאוג גם לעזרה מתאימה לישיבות וגם לקבל החלטות מתאימות בענייני ביטחון וכו'..}}{{הערה|י"ט כסלו תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמ' 647.}}.

בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.

===גיוס נשים===
[[קובץ:איסור גיוס נשים כתי"ק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב יד קודש של הרבי בדבר איסור גיוס נשים לצבא]]
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותן של נשים בצבא גורמת להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחיתה את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.

הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.

בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}.

===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונתו הנוכחית, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.

לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[שמואל קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.

בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.

הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}, אך הוא התבטל בשנת [[תשע"ד]], ובשנת [[תשע"ו]] נחתם הסכם חדש עם חלק מהישיבות החב"דיות{{הערה|[[תומכי תמימים קריית גת]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בעוד ראשי הישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]] לא הצטרפו באופן רשמי להסכם (אך בחורי הישיבות עצמם יכולים להצטרף אליו באופן עצמאי).}} בתיווכו והשתדלותו של הרב [[אליעזר וילשאנסקי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E/ בלעדי: נציג ראשי הישיבות בהסכם עם צה"ל מדבר על הכל] {{אינפו}} י"ז באב תשע"ו}}, במסגרתו יכולים הבחורים לנסוע ל'[[קבוצה]]' תמורת ויתור על מעמד בן ישיבה והתחייבות לחזור לארץ בסיום שנת לימודים אחת ולהתגייס עד גיל 26. בתחילה יצאו משפיעים ורבנים נגד ההסכם המתגבש{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90/ קול קורא נגד ההסכם] {{אינפו}} ז' אב תשע"ו}}, אך לאחר שהתפרסם גילוי דעת של [[בית דין רבני חב"ד]] בעד ההסכם{{הערה|במכתב הנושא את תאריך ז' [[מנחם אב]] תשע"ו, בראשו נכתב: "הננו להבהיר בזאת כי הסכם ראשי הישיבות עם צה"ל הובא בפנינו וקיבל את הסכמתנו".}} והתפרסם ראיון נרחב עם ראשי הישיבות בו הבהירו את עמדתם{{הערה|1=[http://chabad.info/magazine/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C/ סערת הסכם הגיוס: ראשי הישיבות מדברים על הכל] {{אינפו}} ט"ו אב תשע"ו}}, שככה ההתנגדות להסכם ורבים מהחתומים על ה'קול קורא' חזרו בהם מחתימתם.