עריכת הדף "פסח" (פסקה)

==ליל הסדר==
[[קובץ:סדר ציבורי-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטיילים ב[[ליל הסדר ציבורי]] ב[[בית חב"ד]] קוזומל, [[מקסיקו]] (צולם לפני כניסת החג)]]
{{ערך מורחב|סימני הסדר}}
בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "[[ליל הסדר]]". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: סיפור יציאת מצרים, [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה ל[[הקב"ה]] על הניסים והנפלאות. 

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של [[ליל הסדר]] הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.

===ארבע קושיות===
ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול{{הערה|ביומו של הראשון של חג הפסח תשל"ב ערך הרבי - שלא כרגיל - התוועדות בצהרי היום, והורה בהתוועדות לילדים שהגיעו מרוסיה לשאול את ארבע הקושיות, והדבר חזר על עצמו למחרת, בהתוועדות אליה הורה הרבי להביא את כל הילדים.}}.

[[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא [[הבן החמישי]] שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של [[ליל הסדר]] שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי [[יציאת מצרים]] וגדולת השם.

את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

===בפנימיות התורה===
[[הרבי]] מביא את בספר "[[היום יום]]"{{הערה|היום יום י"ט ניסן}} את ביאורו של [[הרבי הרש"ב]] בארבעת הקושיות על פי [[תורת החסידות]]:

'''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

#'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.