עריכת הדף "ערב יום כיפור" (פסקה)

==מהותו של יום ועבודתו==
בערב יום הכיפורים העבודה היא [[חרטה]] על העבר, ביום הכיפורים - קבלה על להבא{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' תשרי|היום יום ט' תשרי]].}}.

עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה ו'''התחלה''' של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו, ובעבודת ה' ביום זה אפשר לפעול כבר את העניינים שפועלים בעבודת יום הכיפורים.

עניין זה מתבטא בכך שצום יום הכיפורים מתאפשר רק אודות לאכילה והשתייה שביום זה, עד שאמרו חז"ל שהוא עצמו נחשב לתענית 'כל האוכל..כאילו התענה'. ובעומק יותר כבר בערב יום כיפור מתחילה עבודת יום כיפור (ולא רק הכשרה), והוא על פי המבואר בקבלה שצום ביום כיפור עניינו 'סוד אכילה ושתייה פנימית' - שביום זה האכילה היא לפנימיות הלב והנשמה.{{הערה|עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א, סידור האריז"ל ושער הכוונות.}}, שזה עניין 'להחיותם ברעב' שעל ידי העינוי יש מאכל לפנימית הלב.{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים יד, ב.}} אמנם אכילה זו (הפנימית) היא דווקא על ידי שקודמת לה האכילה שבערב יום כיפור, שאז כשה'אכילה חיצונית' לחיצונית הלב כבר נעשתה בשלימות אפשרי שתהיה אכילה פנימית לפנימיות הנפש.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 313.}} ויוצא שתחילת המשכת ה'חיות' ('להחיותם ברעב') שביום כיפור הוא בערב היום על ידי האכילה אלא שבערב היום הוא בחיצוניות הנשמה וביום כיפור עצמו הוא לפנימיות הנשמה.

אולם ישנו מעלה בערב יום הכיפורים אפילו על יום הכיפורים עצמו ובכמה פרטים ועניינים:

*שהעבודה היא באכילה '''גשמית''', ווכמה מעלות בזה: 
:'''א.''' שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.}} 
:'''ב.''' שורש ההמשכה שפועלת העבודה הנעשית בדברים גשמיים הוא ממקום גבוה יותר מעבודה ברוחנית.{{הערה|ועל דרך המעלה שב[[פורים]] שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).}}{{הערה|שם=כט}} 
:'''ג.''' מצד '[[עבודת הבירורים]]' שבאכילה גשמית. שבאכילה הוא מברר ומגלה את הניצוצות שבמאכל ששורשם ממקום גבוה ביותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.}} 
:'''ד.''' עבודת יום הכיפורים בכלל מדגישה את החשיבות שיש דווקא במציאותו הגשמית של יהודי. שלכן עיקר המצווה ביום כיפור הוא עינוי ה[[גוף]] - אי אכילה אי שתיה וכן הלאה - אף שישנו אופן שעינוי זה מפריע ומחליש את העבודה הרוחנית..) וסיבת הדבר הוא כי ביום כיפור מתגלית דרגת ה[[יחידה]] שבנפש, שמצד מעלתה התגלותה חודרת בכל דרגות הנפש ועד שנרגשת ומתבטאת בעיקר בדרגות הנמוכות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=&pgnum=539 לקוטי שיחות חלק כט עמוד 524 (באידיש)] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=415 מתורגם]).}} 
:עניין זה מתבטא גם בערב יום כיפור במצוות האכילה לפי שהטעם הפשוט למצוות האכילה (והוא טעם עיקרי) הוא בכדי "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי".{{הערה|שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.}} כלומר על אף שכל יהודי חש ומרגיש תענוג באי האכילה ביום הכיפור להיותה רצון ה' (ואכילה רוחנית) למרות זאת דואגת התורה להרגשתו הגשמית (מצד גופו) שגם 'מצידה' יהיה נקל יותר לקיים המצווה ולכן מצווה התורה לאכול. (דבר זה ממחיש את התגלות ה'יחידה' במצוות שבערב יום כיפור שלכן נוגע מאוד מצב ה[[גוף]] ושייכותה שלה לתורה ומצוות).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.}}

*ועוד מעלה מצד '''עבודת האדם''', על פי הידוע שבגילוי של יום הכיפורים אינו נוגע כל כך עבודת האדם (לפי שעניין התשובה הוא רק להסיר המונעים לגילוי של "עיצומו של יום"{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=151 ליקוטי שיחות חלק ד עמוד 1149].}}) אמנם בערב יום כיפור ישנו עניין זה מצד (עבודת) האדם. שכל ענייני היום - תשיעי ועשירי, כולל העניין של "עיצומו של יום מכפר"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} נפעלים על ידי האכילה, לכן אמרו: "כל האוכל...כאילו '''התענה תשיעי ועשירי'''".{{הערה|שם=כט|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 318-9.}}

*ומעלת ה'''התחלה''', העינוי והאכילה שביום הכיפורים (שגם בו ישנו אכילה של פנימיות הלב) והעינוי והאכילה שבערב היום (שגם בו ישנו עינוי - "כאילו התענה") הוא חיבור הופכים (שעניינם בעבודת האדם חיבור [[סור מרע ועשה טוב]] לנקודה אחת) חיבור זה הוא תוצאה של גילוי היחידה שבה נמצאים כל ענייני העבודה והנפש בבחינת 'נקודה'. ו"תחילת" החיבור הוא בערב יום כיפור עוד לפני התקדש היום.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330.}}