עריכת הדף "יין המשומר" (פסקה)

==עוד ביאורים על המדרש==

ישנם עוד ביאורים בגמרא זו כגון ב[[של"ה]] {{הערה|פסחים מצה שמורה אות רמד}} מבאר טעם הדבר על פי מה שאמרו{{הערה|ברכות מו ע"א}} שבעל הבית בוצע על הפת והאורח מברך על הכוס והואיל ודוד שנולד מרות בא מאומה אחרת מצד אמו וכמו שאמר דוד "גר אנכי בארץ"{{הערה|תהלים קיט יט}} לפיכך הוא חשוב אורח ולו נאה לברך יותר מן השאר.

ובמראית העין{{הערה|ד"ה אומר}] ביאר שדוד סבר שאם לא יברך יאמרו שאכן אינו ראוי לברך מחמת שחטא בבת שבע ואוריה אבל על שאר הצדיקים שלפניו לא יסברו שמחמת איזה פגם לא בירכו אלא יאמרו שמחמת ענוותנותם לא רצו לברך ולפיכך הוכרח לברך כדי להורות שלא חטא בבת שבע ואוריה.

{| class="wikitable"
|+ כמה מהביאורים בדברי הגמרא
|-
! דברי הגמרא !! ביאור ה[[מהרש"א]] !! ביאור ה[[מהר"ל]]{{הערה|נצח ישראל פל"ג}} !! ביאור ה[[עקידת יצחק (ספר)|עקידת יצחק]]{{הערה|בשלח שער מא בסוף}} !! ביאור בדרך אפשר
|-
| -- || מבאר על פי דברי הגמרא{{הערה|ברכות מט ע"א}} שאמרו שצריך להזכיר בברכת המזון ברית ותורה ארץ ומלכות בית דוד וכן אמרו{{הערה|שם מח ע"ב}} שמשה תיקן ברכת הזן כשירד המן ויהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ ישראל, דוד תיקן לומר "על ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך" ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש":  || כיון ש[[סעודה לויתן]] זו נעשית כנגד הגלות שגלו עם ישראל, ואין ראוי לברך על הכוס בסעודה ולהודות להקב"ה על ברכתו וטובתו, לישראל אלא מי שיש בו שלימות בלא חסרון כלפי עם ישראל, שמחמתם נעשית סעודה זו ולפיכך שאר הצדיקים אף על פי שהיו גדולים מדוד אך היה להם חסרון בשלימות כלפי עם ישראל:  || הברכה ראויה למי שגמל לו הקב"ה טובה והרבה עמו חסד בכל ענייניו ומכל אלו שהוזכרו כאן לא היה מי שהרבה עליו הקב"ה חסדו שהרי לכולם אירעו דברים שלא היו כרצונם: || ביאור בדרך אפשר
|-
| נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. || אברהם ויצחק אינם יכולים להזכיר "ברית" משום שיצאו מהם ישמעאל ועשו שאינם בכלל הברית || אברהם ויצחק יצאו מהם ישמעאל ועשו שמתנגדים לישראל ומבטל טובתם וברכתם || אברהם ויצחק נולדו להם בנים רשעים מפורסמים בעולם ||  
|-
| א"ל ליצחק טול וברך אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו. || כנ"ל באברהם || כנ"ל באברהם || כנ"ל באברהם || 
|-
| אומר לו ליעקב, טול וברך. אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. || אינו יכול להזכיר "תורה" משום שעתידה תורה לאסור לשאת שתי אחיות || נשא שתי אחיות שמחמת כן היו ישראל מחולקים בין מלכות ישראל שיצאה מאפרים שנולד מרחל לבין מלכות יהודה שבאה מיהודה שנולד מלאה ונמצא שאין בו שלימות גמורה כלפי ישראל || יעקב הוצרך לצאת מבית אביו לבית לבן גרם לו לבן במרמה לישא שתי אחיות מה שלא היה עולה בדעתו וברצונו כלל ||
|-
| אומר לו למשה, טול וברך. אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. || משה אמר שכיון שלא נכנס לארץ ישראל אינו יכול להזכיר "ארץ" || לא זכה ליכנס לא"י הרי זה מלמד שלא ירשו עם ישראל את הארץ בשלימות שהרי לא היה בכחו של יהושע לגרש את האומות כמו משה, ומחמת כן נתגלגל שהחטיאו את ישראל ויצאו לגלות || משה לא זכה שיושלם רצונו שלא זכה ליכנס לארץ ישראל ||
|-
| אומר לו ל[[יהושע]], טול וברך. אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן. || אף שזכה ליכנס לארץ כיון שלא זכה לבן כדוד שזכה לשלמה שיבנה את [[בית המקדש]] אמר שאין יכול להזכיר "ירושלים" ו"ביהמ"ק" || לא זכה לבן הרי זה מלמד שנחלת עם ישראל בארץ ישראל לא תהיה נמשכת שהרי יהושע עצמו שהנחיל את ארץ ישראל אין לו בן שימשיך את נחלתו ואיך יוכל להנחיל את ישראל שתהיה נחלתם נמשכת לעולם || [[יהושע]] לא זכה שיושלם רצונו שלא זכה לבן ||
|-
| אומר לו ל[[דוד]], טול וברך. אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהלים קטז, יג.}}. || אבל דוד זכה לבנות את ירושלים ובנו את בית המקדש לכן אמר שלו נאה לברך || |אבל [[דוד]] ראוי לברך כי הוא מיוחד בסעודה זו ועניינו של דוד דומה למלך המשיח לעתיד כי הוא ביטל את מלכות אדום וכפי שנאמר {{הערה|שמואל ב' (ח, יד)}} "וישם באדום נציבים וגו' ויהי כל אדום עבדים לדוד" || אך דוד "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו"{{הערה|תהילים ע"ט בסוף}} שהקב"ה מחל לו עוונותיו והצילו מכל אויביו ונתן לו את המלכות לו לבניו לעולם, ולכן היה עוסק במלאכת השיר יותר מכל האחרים והואיל והיה רגיל להודות על כן גם כאן על כוס של ברכה לו היה נאה להודות להקב"ה על רוב הטובות שבאו אליו מחמת השגחת הקב"ה עליו ||  
|}