עריכת הדף "כוס של ברכה" (פסקה)

==פגימת היין==
;האיסור
על כוס היין{{הערה|בהבא לקמן ראה שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סי' קפב סעי' ד-ו. בכל מקום בפסקה זו שמוזכר מראה מקום ללא ציון לסימן, הכוונה היא לסימן זה.}} להיות ללא פגימה{{הערה|פסחים קו, א. טור ושולחן ערוך ס"ג.}}, שתיה מהכוס 'פוגמת' אותה ופוסלת את היין לקידוש, דין זה קיים גם במקרה בו השותה שתה את היין מרחוק באמצעות שפיכה מהאויר . במקרה בו שפך לתוך ידו או לתוך כלי ולאחר מכן שתה, היין לא נחשב כפגום{{הערה|ברכות נב, א. תוס' פסחים קה, ב ד"ה שמע מינה טעמו. רא"ש ברכות פ"ח סי' ב. טור ושולחן ערוך שם.}}. מכיון שהכוס לא צריכה להיות מלאה כולה מיין, ודי ברביעית; והבעיה היחידה היא – שהכוס לא תהיה חסרה{{הערה|עי' מ"א סוף סי' זה.}}, לכן צריך לומר, שמדובר כאן כאשר הוא שפך ממנו ממש קצת, באופן שהכוס עדיין נקראת מלאה{{הערה|ט"ז ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ז.}}, או שהוא שפך את תכולתה לכוס קטנה יותר, והיא מלאה{{הערה|ט"ז שם. מ"א ס"ק ז.}}, או שהוא מכניס לכוס משהו בכדי להגביה את היין, שהכוס תהיה מלאה. 

ואפילו אם הוא שתה מהכד או מחבית של חרס שהיא קטנה, נפגם כל היין שבהם{{הערה|פסחים שם. טור ושולחן ערוך שם.}}. אבל אם שתה מחבית של עץ שהיא גדולה אין להקפיד{{הערה|רשב"ם שם ד"ה אפילו. שולחן ערוך שם.}}; ויש מחמירין{{הערה|רבנו ירוחם נתיב טז ח"א (קמג, א).}}. ויש לחוש לדבריהם לכתחלה{{הערה|כנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ח.}}, שלא להניח לשתות אפילו מפי הברז שבחבית גדולה{{הערה|כנסת הגדולה שם. אליה זוטא ס"ק ה ורבה ס"ק ט.}}.

;תיקון
אפשר לתקןכוס פגומה באמצעות הוספת מעט [[יין]]{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ז ה"ה. הובא בתוס' ברכות נב, א ד"ה טעמו. רא"ש שם פ"ח ס"ב ופסחים פ"י סי"ד. מרדכי ברכות רמז קפג. טור ושולחן ערוך ס"ו.}}, כיוון שעיקר ה'פגימה' היא משום ששתה ממנו, הרי כשחוזר ומוסיף עליו – הוא מיתקן בכך (כמו פגימת המזבח, שמיתקן אם חוזר וסותמו{{הערה|ראה מדות פ"ג מ"ד. ומ"ש במ"א ס"ק י, ושכן משמע מהב"ח ד"ה והר"ם, בשם מהר"מ מעיל צדק.).

אופן נוסף לתקן את היין, הוא בהחזרתו לקנקן, וכך הוא מתבטל בתוכו ברוב וכשר{{הערה|תשב"ץ סי' שיג. הובא בארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב. טור ושולחן ערוך ס"ה.}}. אמנם, אין לעשות כן. ולכן '''נוהגים''' להוסיף עליו מעט מהקנקן, ובזה מיתקן; ואחר כך שופכים את הכוס לתוך הקנקן, וחוזרים ומוציאים את היין מהקנקן לשם ברכה{{הערה|מ"א ס"ק ט.}}.

גם על ידי הוספת מעט [[מים]] אפשר לתקן{{הערה|רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושולחן ערוך ס"ו. וראה דרישה אות ד.}}, בין [[יין]] בין שאר משקים שהם [[חמר מדינה]], אם אי אפשר לתקן במינם{{הערה|מ"א ס"ק י"א.}}. אך בתנאי שהמים לא יקלקלו אותם באופן שהם לא יהיו ראויים לשתיה{{הערה|רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.}}. וביין, יכול לתקן על ידי מים{{הערה|מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.}} גם אם יש לו עוד [[יין]] (אם הם לא יקלקלוהו), כיוון שזוהי הרגילות למזוג את היין במים.

אבל אם המים הינם פגומים, הם פסולים אפילו למזוג בהם [[יין]] שאינו פגום{{הערה|ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שולחן ערוך ס"ג.}}, כיוון שאין המים מתבטלים ביין ברוב, הואיל ו'''טעם''' המים נרגש ביין, שהרי ליין מזוג אין את אותו טעם של [[יין]] שאינו מזוג{{הערה|ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.}}.

בשעת הדחק, כשאין לו, לא [[יין]] ולא [[מים]] – מוטב לברך על כוס פגום, מלברך בלא כוס כלל{{הערה|רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושולחן ערוך ס"ז.}} במקומות ששאר משקים אינם [[חמר מדינה]] או כשאין לו{{הערה|מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.}}.