עריכת הדף "האדיטש" (פסקה)

==ר' יוסף גנזבורג שומר האוהל==
המשפחה המרכזית בקהילה בשנות הפ' עד ש', הייתה משפחת גנזבורג. אמנם היו משפחות חב"דיות נוספות בהאדיטש באותם ימים, אך כולם היו קרובי משפחה של משפחת גנזבורג.

ר' [[יוסף גנזבורג]], בן הרב מנחם מענדל הלל גנזבורג, היה שומר האוהל בהאדיטש. ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש. 

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

ייסד וניהל סניף תומכי תמימים האדיטש.

נרצח ב[[שואה]] על ידי הנאצים. כל משפחתו נרצחו מלבד בת אחת ששרדה.

===ישיבה מחתרתית=== 
ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]). בנוסף למחלקה זו התקיימה בעיר מחלקה נוספת בה למדו בעיקר בחורים צעירים{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד פח.}}.

===הכחדת הקהילה היהודית===
ב[[חודש תשרי]] [[תש"ב]] נכנסו הנאצים להאדיטש, כניסה שלא לוותה בקרב ממשי. חמישה חודשים לאחר מכן, בחודש טבת תש"ב, הוצאו יהודי האדיטש להורג על ידי הנאצים. 

כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש באותם ימים - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבורג, שומר האוהל בהאדיטש, נרצח.

בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל]   נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.
 
באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

===הנספים===
חסידי חב"ד שנרצחו בהאדיטש:

* משפחת גנזבורג
ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג ורעייתו מרת שרה הי"ד  
הבן, ר' [[יוסף גנזבורג]] ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה)  
הת' ישראל הי"ד

* משפחת גורביץ
ר' צבי הירש גורביץ הי"ד
 
* משפחת לויטין
משפחת ר' [[זלמן לויטין]]. ר' זלמן שהה במוסקבה בזמן שיהודי האדיטש הושמדו וכך ניצל. ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו נספו הי"ד
 
* משפחת חרשוכין
ר' מרדכי ורעייתו מרת פייגא רבקה חרשוכין הי"ד
{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.