עריכת הדף "עבודה זרה" (פסקה)

== איסורה שקולה כנגד כל המצוות == 

איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:

'''א)''' כיון שמצות איסור עבודה זרה קשורה עם ה[[אמונה]] בה' (שהרי "העובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה". שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). '''ב)''' נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, על דרך שמצינו בעוד מצות (כמו [[ציצית]], [[שבת]] כו'). '''ג)''' ענין נוסף בע"ז, שבאיסור עבודה זרה ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים".

[[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|1=[[ספר התניא]] פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']] - [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|כ"ב]]}} מדוע עבודה זרה היא יסוד כל התורה כולה, כידוע מה שנאמר ששני דברות הראשונים - 'אנכי' ו'לא יהיה לך', - הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה, שמסיבה זו שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה.

מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. 

ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת ה[[סטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות ד[[קדושה]] הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני".

לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שה[[סטרא אחרא]] קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]].