עריכת הדף "ספירות הגנוזות וספירות אין קץ" (פסקה)

==המשל בנפש האדם==
מאחר והאדם הוא "מורכב" (ואינו "פשוט"), אין אנו נדרשים '''לשני''' משלים להסביר את עניין הספירות אין קץ – משל אחד להסביר את עניין הריבוי שבהן, ומשל אחר להסביר את פשיטותן.
===המשל ריבוי עד אין קץ===
אנו רואים שבכח השכל  ישנן שלוש מדריגות כלליות: א. כמו שהוא חכמה פרטית (כמו חכמת הרפואה או חכמת התכונה וכדומה), ב. כמו שהוא מופשט מחכמה פרטית (ולכן הוא מקור כללי להתחכם בכל המיני חכמות), אבל מכל מקום הוא בהגבלה (היינו, שאינו מצליח להבין דברים עמוקים), ג. כח השכל ההיולי העצמי הנטוע ומושרש בעצם הנפש - שממנו יכול להיות גילוי השכלות עד אין קץ ממש.

ומכיון שהגילוים שמבחינה הראשונה הם רק בחכמה פרטית, הגילוים שמבחינה השניה הם בכל המיני חכמות, והגילוים שמבחינה השלישית הם עד אין קץ ממש – נמצא, שככל שהכח פשוט יותר הגילוים שנמשכו ממנו הם בריבוי יותר. ומאחר והאור שקודם עלות הרצון הוא פשוט '''לגמרי''', לכן הספירות שנמשכו ממנו הם בריבוי אין קץ{{הערה|המשך תרס"ו, ד"ה מי מדד.}}.
===המשל לפשיטותן===
מאחר וגם הגילויים שמכח השכל ההיולי העצמי הם בסופו של דבר "שכלים" (ולא משהו אחר, היינו, שהגילויים ממנו בכל זאת מוגבלים ומוגדרים במשהו – בזה שהם שכל ולא משהו אחר), לכן לעניין הפשיטות שבספירות יש להביא משל אחר. 

והמשל לפשיטותן הוא  מכוחות הכלולים בנפש – דמכיון שהם נמצאים מעצם הנפש (ועצם הנפש הרי היא פשוטה בתכלית), לכן גם הכוחות הנמצאים ממנה הם בבחינת פשיטות{{הערה|ד"ה ועשית חג השבועות תער"ג, אנכי ה' אלקיך תש"ג פ"ב ועוד.}}{{הערה|אך יש להעיר, ש"פשיטות"  זו של כוחות הנפש אינה כלל מערך ודמיות פשטות הספירות אין קץ, והמשל רק ממחיש שמ"עצם" פשוט נמשך "אור" שגם הוא פשוט.}}