עריכת הדף "יין" (פסקה)

==שלוש דרגות ביין==
ישנן שלוש דרגות כלליות ביין: שכולו קדושה, המעורב טוב ברע, שמגיע מהקליפות{{הערה|כל פסקה זו על פי "השבת בקבלה ובחסידות" עמ' 442 ואילך.}}.

===יין משומר===
היין המשומר מקורו בקדושה, יש בו רק טוב ואפילו לא ניצוץ קלוש וחבוי של רע. הוא מתלבש ומפעיל רק את הכוחות הטובים והנשמה האלוקית של האדם, ואפילו מי שיש בו כוחות לא טובים הרי טיבו וסגולתו המיוחדת לספק אנרגיה ומרץ רק לטוב ולא לרע. יתירה מזו, הוא לא רק משומר" מפסולת אלא גם "שומר". לא רק מעורר ומפעיל את כוחות הטוב אלא יתירה מזו גם שומר שכוחות הרע ינוטרלו וייעלמו. וכפי שרואים שמי ששותה יין בשעה שהוא עוסק בשמחה והתלהבות בעבודת ה' גורם לו היין לשקוע בכך כל כולו ולשכוח לגמרי מעניני העולם הזה{{הערה|כדברי ה[[אמורא]] [[רבא]]: "חמרא (יין) וריחא (ריח טוב של 'יין מבושם') 'פקחין', מפקחין את דעתו של האדם לה' ולתורתו.}} יין זה הוא קדוש, יין של מצוה – יין שאומרים עליו ברכה בסעודת מצוה ובעת קיום המצוות - שהוא משפיע אך ורק לטוב על יין זה נאמר "משמח (אלוקים) ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}, היינו, שהוא פועל על אלו הנקראים "אנשים" - שם המתאר אדם המצוי במצב נעלה, מוחין דגדלות

===יין המשכר===
זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע.  יין זה הוא יין כשר ומותר בשתיה, אך אינו יין של מצוה אלא חולין. על יין זה נאמר "ישמח לבב אנוש"{{הערה|תהילים קד טו.}}, היינו, יין נחות הפועל על מי שהוא בדרגת "אנוש" - תואר אדם המצוי בדרגה נחותה{{הערה|וכפי שמובא ב"היום יום" (ד' אלול): במעלת מין האנושי, ישנם ארבענ תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר- מתגבר על עצמו למסיר מהעינות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להבינו למעלת איז או אדם.}}, מוחיו דקטנות.{{הערה|סידור עם דא"ח דף קב עמוד ג}}.

===יין נסך===
הסוג השלישי הוא יין שמקורו מכוחות הטומאה שיש בהם רק רע בלבד. יין זה נותן כוח רק לכוחות ותכונות הרעים של הנפש הבהמית (ולא לטובים), והוא טרף ואסור בשתיה ובהנאה.

אמנם התורה אסרה רק יין שהתנסך '''לעבודה זרה''' אבל גזרו חכמים{{הערה|יש להעיר, שמשמעות "גזירה" זו היא שבכח החכמים היה "לאסור" (מלשון "לקשור") לקליפות גם דברים שהתירה התורה.}} שגם '''סתם יינם''' יחשב כיין נסך. ולכן, '''כל''' יין שנגע בו גוי הופך ליין נסך ונאסר - למעט יין שפסול לניסוך על המזבח, כגון שבושל. אמנם בנוגע ל[[כוס של ברכה]] יש מחמירים יותר (דהיינו, יין מבושל שנגע בו גוי: למרות שמותר בשתיה - אסור לכוס של ברכה).

"יין נסך [[טמטום המוח|מטמטם את המוח]] [[טמטום הלב|ואת הלב]]"{{הערה|ספר השיחות התש"ה (לה"ק) עמודים ל לא.}}, בסיפורי חב"ד ישנם כמה וכמה סיפורים הממחישים{{הערה|לדוגמא: התמים ח"ג עמ' פח-צג ח"ד עמ' פ-פה, לקו"ד ב' ליקוט לב (לה"ק) עמודים 767-786.}} כיצד שתיית יין נסך גורמת לחסמים נפשיים, המונעים מהאדם להתפעל מהאלוקות במוחו ובליבו.