עריכת הדף "יוסף קארו" (פסקה)

== אצל [[רבותינו נשיאנו]] ==

[[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.

גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.

===אצל הרבי===

[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:

כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.

עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].

הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.

הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.
 
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}.

בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}.

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף, קארו}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]