עריכת הדף "אדם (מין המדבר)" (פסקה)

===ח. שכלי===
עיקר מהותו של האדם (שעל שמה הוא נקרא "אדם") הוא ה[[שכל]] שלו{{הערה|ראה וככה תרל"ז פרק כ ואילך. ד"ה מה רב טובך, תרצ"ב פ"ג. ד"ה וישא אהרן, תרצ"ד פ"א. ד"ה ויבא עמלק, תש"ט. ד"ה רבי אומר, ש"ת פ"ב.}}. והיינו, שגם המידות, הרצון והתענוג שלו הינם על פי שכל{{הערה|1=ד"ה מן המיצר, תר"ס בסופו. ד"ה והיה אור הלבנה תרס"ז (מתוך [[המשך תרס"ו]]). [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2995752 ד"ה חייב איניש, תשח"י].}}. ועל כן מי שחי רק חיים בשריים, אינו בכלל אדם{{הערה|1={{היברובוקס|ספר המאמרים ה'ש"ת|ד"ה אם בחוקותי|19800|פרק ג|עמוד=205}}.}}.

מכיוון שזוהי מהותו, נדרש ממנו שכל ענייניו, ואפילו פעולותיו הקטנות ביותר יהיו על פי הנהגת השכל. ולכן גם בקיום המצוות (אפילו המעשיות) צריך שתהיה פעולת המוח, כיוון שעניינו של האדם הוא – שהמוח יפעל גם ברגלים{{הערה|1={{היברובוקס|ספר המאמרים תרצ"ו|ד"ה וידבר אלקים|31698|פרק ה|עמוד=84}}.}}.

מידות שעל פי שכל הם מעצמותו ומהותו של האדם (המורכב משכל ומידות) [והיינו, לא רק שה"[[מוח שליט על הלב]]", אלא שגם עצם טבע המידות הוא על פי שכל{{הערה|שם=וי|1=ד"ה וישא אהרן, תרצ"ד פ"א. [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2926651 שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב ס"ד.]}}; ולכן גילויים הוא על פי שכל{{הערה|ד"ה לעולם יהא אדם, תש"ג פכ"ח. ד"ה וידעת, תש"ג פל"ב.}}. גם, מעלת השכל היא מעלת האדם כ"'''מין המדבר'''", וכאשר המידות הן על פי שכל, זהו '''מהותו האמיתית'''{{הערה|שם=וי}}.

מצד זה שעניינו של האדם הוא "שכלי", הוא מצד אחד "בטל" (ביכולת), ומצד שני הוא נעשה "[[ישות|יש]]".