עריכת הדף "תקנת המשקה" (פסקה)

==פרטי התקנה==
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282.}}.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.{{ש}}וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246, ועוד.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ה. אסור [[חמר מדינה|לקדש על משקה]], כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."{{ש}}על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפני עצמו, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב|י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246.}}.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.