עריכת הדף "תפילת שחרית ביום כיפור" (פסקה)

==סדר התפילה==
===זמנים===
כתב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שמנהג יפה לקצר בתפילת שחרית ולא להאריך בה כדי שיוכל להתפלל מוסף קודם שש שעות ומחצה, וכותב ש"טוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה"{{הערה|שוע"ר סימן תרכ.}}.

אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה התפילה מתחילה בערך בשעה שמונה וחצי - תשע בבוקר, ואורכת יחד עם תפילת מוסף עד לשעה שלוש - שלוש וחצי{{הערה|[[קובץ ליובאוויטש]], גיליון 5, עמ' 72, ספר השיחות תש"ה, עמ' 20.}}. הרב [[יהושע מונדשיין]] כתב כי שמע שזמנים אלו היו רק שאדמו"ר הריי"צ התפלל עם הקהל בבית המדרש המרכזי, אך במניין בביתו התפלל בעשר{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד, חלק א', עמ' רי"ח.}}.

[[הרבי]] היה מתחיל את התפילה בקביעות בעשר{{הערה|קובץ ליובאוויטש, גיליון 13, עמ' 59.}}.

===נוסח התפילה===
תחילת התפילה היא כמו כל תפילת שחרית ב[[שבת]] ו[[יום טוב]], עם תפילת שמונה עשרה מותאמת ליום כיפור, בחזרת הש"ץ מוסיפים את הפיוטים הבאים: "מסוד חכמים", "אימך נשאתי", "אמצת עשור", "נפש נענה", "אתה הוא אלוקינו", "אנא סלח נא...מורה חטאים... פני דר עליון", "אמרו לאלוקים", "מעשה אלוקינו", "אשר אומץ תהלתך", "על ישראל אמונתו", "האדרת ואמונה", "ליושב תהילות... ובן לך הכל יכתירותו... לא-ל עורך דין" ו"חמול על מעשיך... קדוש היום לאדונינו".

בוידוי ובסליחות שבסוף התפילה מוסיפים את הקטעים: ""אל תירא יעקב", "יום אשר אשמינו יוצלל ויוסגר" ו"מי א-ל כמוך".

לאחר מכן [[קריאת התורה ביום כיפור|קוראים בתורה]] ומעלים ששה עולים לפרשת אחרי מות המדברת אודות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. אם חל בשבת עולים שבעה. בספר תורה השני קוראים בעניינו של יום בספר במדבר "ובעשור לחודש". לאחר קריאת התורה אומרים את [[תפילת יזכור]], ולאחר מכן מתחילים את [[תפילת מוסף ביום כיפור|תפילת מוסף]].