עריכת הדף "תנחום דונין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[פאהאר]] שברוסיה הלבנה בשנת [[תרס"ח]] לאביו ר' ראובן דונין, מגזע חסידי חב"ד עד לדורו של [[אדמו"ר הזקן]].

בגיל ארבעה חודשים התייתם מאמו, וגדל בבית סבו החסיד ר' שלמה דאנין מפאהאר.

בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת [[תר"פ]] והשתקעו ב[[חיפה]].

זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית ל[[ירושלים]], ונכנס ללמוד בישיבת עץ חיים, שם התקרב למשגיח הצדיק הירושלמי ר' [[אריה לוין]] שגידל אותו כבנו{{הערה|בין השאר הבטיח לו ר' אריה כשביטא את הערכתו שישתדך עמו, ואכן נכדו של ר' אריה לוין, בנו בכורו של חתנו הגרי"ש אלישיב, התחתן עם בתו של ר' תנחום.}}.

כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה.

על אף שלמד בישיבות לא חב"דיות, נותר דבק במנהגי ונוסח חב"ד, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש|לבקר בארץ הקודש]], זכה לפגוש בו ולהיכנס ל[[יחידות]], כשאדמו"ר הריי"צ אף מסר לו פתק מסויים שתוכנו אינו ידוע.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פייגא רייזל בת הרב שמואל בן ציון קגן, ר"מ בישיבת סלבודקה.

לאחר חתונתו נקרא על ידי הרב רובמן לשמש לצידו בצוות החינוכי של ישיבת תפארת ישראל, והוא החל לשמש כר"מ וכמשגיח רוחני, וזכה לקשרים קרובים עם גדולי ראשי הישיבות ובעלי המוסר בארץ ישראל באותם שנים, שאף היו מבקרים אותו בביתו, וזכה להשפיע על מאות תלמידים באופן עמוק.

במקביל, הקים את תלמוד התורה 'תנחומא' בחיפה, מוסד שהתקיים עד לחקיקת חוק חינוך חובה ממשלתי.

לאורך חייו ביקר פעם אחת אצל [[הרבי]], לאחר שבנו ר' [[ראובן דונין]] התרחק והתקרב והפך לחסיד חב"ד, נסע מספר פעמים לרבי, וכאשר ניסה אביו להניאו מנסיעה נוספת, הבטיח לו שאם הוא יוותר על רצונו לנסוע הוא ייסע במקומו, ואכן קיים את הבטחתו ונסע לרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]].

לצד פועלו החינוכי, נמנה על ראשי העסקנים של הקהילה החרדית בעיר, ופעל בשורת נושאים בהצלחה, ביניהם קיום חוף רחצה נפרד, השבתת הכרמלית בתי חרושת ומפעלים והשוק הסיטונאי בשבתות ובחגים, רכישת והפעלת צופרים להכרזה על כניסת השבת, ועוד.

כאשר עיריית חיפה סגרה את ה[[מקווה]] לטובת שיפוצים, הקים מקווה פרטי בחצר ביתו ששימש את התושבים במשך שנתיים עד לפתיחתו המחודשת של המקווה העירוני.

לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו.

נפטר בשבת קודש [[כ"ג אדר]] [[תשמ"ה]] בעיצומה של אמירת תהילים{{הערה|ככל הנראה לרגל [[שבת מברכים]].}}.

הלוייתו נערכה במוצאי שבת והשתתפו בה רבים מתושביה החרדים של חיפה, ביניהם האדמו"ר מסערט ויז'ינץ{{הערה|שהגיע על אף שבאותה שבת לא הרגיש טוב ולא יצא להתפלל עם הציבור.}}.