לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תלמוד תורה מגדל העמק
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריית המוסד== בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני. לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]]. עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות. המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק. בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים. התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה. בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה. בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[חיידר חב"ד מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] .}}. מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)