עריכת הדף "תיקון ליל שבועות" (פסקה)

==מקור וטעמי המנהג==
נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] הקדוש על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה ל[[מתן תורה]]. 

נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם{{הערה|טעם נוסף מובא בספר 'יפה ללב' תצד, ב, שיום כיפור הוא כנגד שבועות, וכמו שהכהן הגדול ופרחי כהונה היו נותרים בליל יום כיפור ערים כל הלילה ועוסקים בתורה, כך גם יש להישאר ערים בליל שבועות (ועל דרך זה מובא גם ב'חשבה לטובה' שבועות בשם רבי חנוך העניך מאלכסנדר).}}. 

[[הרבי]] מסביר בפנימיות העניינים (וגם בפשט זהו ההסבר היחידי למעשה) שהסיבה שישנו היא בכדי לקבל השגות גבוהות יותר מאלו שיכלו לקבל כשהנשמה בתוך הגוף. 

התיקון על הפגם אינו על ידי אמירת התיקון אלא על עצם זה שנשארים ערים בלילה ולומדים. 

ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה.

מ[[אדמו"ר האמצעי]] מקובל שהוא הבטיח שמי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, יזכה לכתר תורה.

הרבי מסביר{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת עמוד 113. התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 133.}} מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[מתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]].

בנוגע לשם ה'תיקון' נאמרו מספר טעמים:
#מלשון תכשיט - כמו שמסופר בזוהר שרשב"י וחבורתו עיטרו את ה'כלה' (התורה) ב'תיקונים' לקראת כניסתה לחופה.
#מלשון הכנה - כהקדמה לקבלת התורה למחרת בבוקר.
#מלשון תיקון - היות שבני ישראל נרדמו בלילה שלפני מתן תורה והקב"ה היה צריך להעיר אותם{{הערה|כמו שמסופר במדרש רבה שיר השירים א, ב.}}, וצריך לתקן את מעשיהם.