עריכת הדף "תורה לא בשמים היא" (פסקה)

== השלכות הלכתיות ==
נושא זה, והשלכותיו ההלכתיות הינו סוגיא רחבה, המתקשרת עם סוגיות רבות בש"ס, ובסיפורים רבים לאורך כל ההיסטוריה של גדולי ישראל החל מזמן התנאים עד לזמנינו. דבר זה הוביל לצורך בהגדרות שונות בנושא. [[הרבי]] בשיחותיו לאורך השנים עסק בנושא זה רבות, בפרטים רבים ושונים.

=== אין משגיחין בבת קול ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בת קול]]}}
בגמרא{{הערה|בבא מציעא שם.}} מסופר מעשה אודות מחלוקת בין רבי אליעזר ושאר החכמים בדין טהרת תנור מסוים, ואחד מהאופנים בו ביקש רבי אליעזר להוכיח את צדקתו היה על ידי שיצא בת קול מהשמים והכריזה שהלכה כמותו, אמנם רבי יהושע דחה זאת מפני הכלל אשר התורה לא בשמים, ומכאן מקור הלשון "אין משגיחין בבת קול". ומסביר זאת [[רב ניסים גאון]]{{הערה|בפירושו למסכת ברכות יט, ב.}} "כי תורת ה' תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתנו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים".

[[חסידות]] מוכיחה{{הערה|תורת שמואל תרל"ח עמוד ריח.}} שוודאי אין הכוונה שאין תורה למעלה כלל, וזאת  על פי פירוש [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|בסידור על המילים תורתך שלמדתנו. לק"ת בפרשת עקב בביאור על פסוק ואכלת ושבעת פ"ג.}} במילות הנוסח "על תורתך שלמדתנו", בו מפרש שמדובר על ב' דרגות בתורה, תורתך זהו דרגת התורה כפי שהיא מיוחדת אל ועם הקב"ה, שזהו כפי שהיא [[עולם האצילות|בעולם האצילות]], ולמדתנו זהו דרגת התורה כפי שנלמדת, ונעשית מציאות נפרדת, [[עולם הבריאה|בעולם הבריאה]], ומזה שבכל עולם ישנה תורה כפי מדריגתה מוכיח שוודאי ישנה תורה למעלה (שאם לא היה בכל עולם תורה כפי מדריגתה, היינו יכולים להסביר שהתורה רק עוברת דרך כל העולמות אל עולמנו), אלא כל החסרון למעלה הוא רק ביכולת הפסיקה, כיון שהפסיקה אכן שייכת דווקא למטה ב[[עולם הזה]].

כך גם מובא בגמרא{{הערה|בבא מציעא פו, א. וראה ב[[לקוטי תורה]] פרשת תזריע מאמר המבאר באורך תוכנה של מחלוקת זו.}} מעשה אודות מחלוקת בהלכות [[צרעת]] שהתקיימה ב[[מתיבתא דרקיע|'מתיבתא דרקיעא']] בין [[הקב"ה]] ובין שאר הישיבה, ובכדי לפסוק את ההלכה הוצרכו להביא פוסק מ[[עולם הזה]] שאמר את ההלכה בשעת פטירתו, אף מכאן רואים שישנו לימוד תורה למעלה, אך אין כח הפסיקה בשמים{{הערה|בתורת שמואל שם כותב שיש מכאן "קצת ראיה" לענין.}}.

אמנם [[אדמו"ר הזקן]] כותב שבמעשה זה נחלקו הפוסקים בדבר כיצד יש לפסוק את ההלכה בפועל{{הערה|ראה לקוטי תורה סוף פרשת תזריע, וראה בקונטרס בענין תורה חדשה תשנ"א הערה 38.}}, אך מבאר [[הרבי]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ו עמוד 223.}} שנחלקו אם אמירתו היתה בעולם הזה, או נחשב כבר בשמים.

בשנת [[תשל"ג]] נדפס [[בטאון חב"ד|בבטאון חב"ד]]{{הערה|גליון 40. מקור הסיפור הוא מכתבי הרב חיים אליעזר ביכובסקי – נדפס בספרו עמוד צח.}} מעשה אודות [[אדמו"ר הזקן]] אשר הכשיר בשר שנשחט בעיר [[ליאדי]], אך לאחר שחזה בחלום את נשמת [[שבתי כהן|הש"ך]] המבקשת תיקון, מכיון שלשיטתו בהלכה הבשר טרף, שב אדמו"ר הזקן והטריף את הבשר. אמנם [[הרבי]] כתב{{הערה|ראה אגרות קודש חכ"ו עמוד רמו. ובמה שכתבו בגליון 41 במדור 'שואל ומשיב', ובאגרות קודש חכ"ט עמוד יט, מה שהשיב על כך הרבי.}} למערכת הבטאון שסיפור זה אכן תמוה ביותר, ולאחרי השתלשלות הדברים, דבר זה גרם לסגירת הבטאון{{הערה|ראה גם בספר 'אוצרות' עמוד 255 ואילך.}}.
 
=== אין נביא רשאי לחדש דבר ===
{{ערך מורחב|ערך=[[נבואה]]}}
על יסוד הכלל "לא בשמים היא" – נפסקה ההלכה{{הערה|רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ט ה"א.}} "אין נבאי רשאי לחדש דבר", נביא אינו יכול לגלות דבר חדש בתורה בכח נבואתו, עד כדי כך שלדעת [[רמב"ם|הרמב"ם]] יחשב הנביא הפוסק הלכה כנביא שקר{{הערה|משא"כ דעת התוספות בבא מציעא נט, ב ד"ה לא בשמים.}}. 

בכלל זה ישנם כמה יוצאים מן הכלל, ומהם עולים הגדרות מדוייקות יותר לשימוש בכלל זה:

==== התלבשות הנבואה בשכל ====
אף שהתורה אינה בשמים, ורק למטה ניתן הכח והיכולת לפסוק הלכה, מכל מקום אנו מוצאים בכמה מקומות שדברי תורה התגלו מלמעלה, ואף פסקו לפיהם, וכפי שמבואר בחסידות{{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי וישלח כ, ב.}} אודות ה[[תנאים]] ו[[אמוראים]], שראו את ה[[הלכה]] כפי שהיא למעלה, וכך פסקו למטה, ובמיוחד אנו מוצאים זאת בעדותו של [[אדמו"ר הזקן]], אשר כל החיבורים שנתחברו עד זמן [[שבתי כהן|הש"ך]] וה[[ט"ז]] נכתבו ברוח הקודש{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ג' עמוד א'שפה.}}.
ההסבר לכך הוא שעל אף שידיעת דברי התורה הללו היא כתוצאה מהתגלות מהשמים, מכל מקום לאחרי שהתגלה הדבר אצל האדם נתאחד עם שכלו כך שהוא הבין זאת בשכלו ולא רק מצד הקבלה שקבל מן השמים, וכיון שהדבר הגיוני במוחו של האדם למטה שוב אין זה נחשב תורה שבשמים{{הערה|ראה לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד רסה. קונטרס תורה חדשה תשנ"א – ספר השיחות עמוד 571.}}.

מהדוגמאות הבולטות לכך הוא הגילוי של [[תורה חדשה]] שתתגלה [[לעתיד לבוא]] מאת [[הקב"ה]], על ידי [[משיח]] שיהיה נביא גדול, דאף על פי שהתורה לא בשמים היא, מכל מקום, מכיון שהתורה תתלבש בשכלו הגשמי, יוכל להורות תורה זו, וללמדה את בני ישראל{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשנ"ב.}}.

לאורך כל ה[[ש"ס]] נמצא ריבוי פעמים שהמסקנת הגמרא היא "תיקו", תעמוד השאלה במקומה. ראשי תיבות למילה "תיקו" הוא "תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות", היינו ש[[לעתיד לבוא]] יתרץ [[אליהו הנביא]] קושיא זו. [[הרבי]] מבאר אמנם שבאליהו הנביא יש עוד ענין חוץ ממה שהוא נביא, "הרי הוא יכול ללמוד , ויש לו [[סמיכה לרבנות]], ומה שיבוא ויברר זהו מצד החלק הזה שבו, אבל לא מצד החלק הנביאות שבו"{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ"ג עמוד 259.}}.

==== בירור המציאות ====
יוצא מן הכלל נוסף הוא כאשר הנבואה אינה מורה אופן לפסוק את ההלכה כי אם מבררת את המציאות בלבד{{הערה|ראה חיד"א שם הגדולים מערכת [[שו"ת מן השמים|רבינו יעקב החסיד]].}}. או כאשר יודע בנבואה שבישיבה מסוימת פסקו את ההלכה באופן מסוים. ורק כאשר משתמש בנבואתו כדי לברר מהו ההלכה עצמה, ישנו הבעיה של "אין נביא רשאי לחדש דבר"{{הערה|ראה [[שיחות קודש]] [[תשכ"ח]] ח"א עמוד 164.}}.

==== כשלא ניתן לפסוק על ידי שכל ====
יש שכתבו שבמקום שלא ניתן לפסוק את הדבר ע"י השכל, וע"י הכרעת חכמי הדור, אז ניתן להכריע את הדבר בעזרתו של נביא, כפי שאנו מוצאים בריבוי סיפורים בהיסטוריה. דוגמא בולטת לכך היא הספר [[שאלות ותשובות מן השמים]] בו ישנם שאלות הלכתיות רבות אשר שאל רבי יעקב החסיד מן השמים, ואת התשובות אשר ענו לו {{הערה|ראה שם הגדולים ל[[חיד"א]] ערך רבינו יעקב החסיד, וראה פתיחה לספר שו"ת מן השמים מהרב [[ראובן מרגליות]] עמוד י (בהוצאת מוסה"ק תשע"ז).}}. אמנם הרבי ביאר גם לגבי זה, כנ"ל, שלאחרי שנאמר לו התשובה מלמעלה למד והוכיח דבר זה ע"פ שכל מתוך המשנה והגמרא{{הערה|שיחות קודש תש"ם ח"ג עמוד 252.}}.