עריכת הדף "תומכי תמימים אלעד" (פסקה)

==היסטוריה==
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.

בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.

בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.

בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, וחדר ניגונים ייחודי. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים ענק הכולל מאות ספרים, לאחר מסע התרמה של עשרות אלפי שקלים לצורך מימונו. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. 

לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות את חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. 

בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר השיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי לרווחת התמימים. 

ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעור א'.

תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], יהוד ושוהם הסמוכות. תלמידי הישיבה אף יוצאים ל"מסיבות שבת" ברחבי העיר, "הקהלת קהילות" וחזרת דא"ח בבתי כנסת רבים וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם חב"דים. 

נכון לשנת הלימודים [[ה'תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-120 תלמידים.