עריכת הדף "תהלים ק"ד" (פסקה)

== בסדר התפילה ==
במנהג חב"ד נכלל המזמור ב-2 מקומות בסדר התפילה:
*'''בעטיפת הטלית''' - על פי מנהג חב"ד, בשעת עטיפת ה[[טלית]] מידי בוקר, נוהגים לומר את ב' הפסוקים הראשונים במזמור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/11/5.htm היום יום ה' אלול].}}, כאשר ה'גדילים' בארבע כנפות הטלית רומזים ל[[גדולת השם|'''גדולת''' השם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/71/1.htm אדמו"ר הצמח צדק שו"ת אורח חיים סימן ע, א].}}.

*'''בראשי חודשים''' - לפי המנהג הנפוץ, נוהגים לומר מזמור זה בראש חודש, כאשר בחסידות חב"ד המנהג הוא לאומרו לאחר אמירת [[שיר של יום]] (אך קודם הקדיש, כי אין להרבות בקדישים בסדר התפילה מלבד מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=60 שער הכולל יא, כט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3260.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רס].}}).

הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים"{{הערה|=טור אורח חיים תכג. ומקורו באבודרהם}}, וב[[שער הכולל]] ציין{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=58 פרק י"א סעיף כז].}} לדברי [[ספר הזוהר]] המתאימים למנהג זה{{הערה|"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג).}}.

בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלויים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}.