עריכת הדף "תהלים מ"ז" (פסקה)

== תוכן המזמור ==
בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב על מזמור זה: "בו מבואר שלא יהיה עוד מלחמה אחר [[מלחמת גוג ומגוג]], והקדוש ברוך הוא יתן לנו התשועה ונזכה [[עליה לרגל|לעלות לרגל]] אמן". מזמור זה הוא המשך ישיר ל[[תהלים מ"ו|מזמור מ"ו]] שעוסק במלחמת גוג ומגוג עצמה.

את המזמור ניתן לחלק לשני חלקים, על פי הפזמון החוזר בסיום שני החלקים:
*הבעת בטחון בקב"ה שאין לנו מה לפחד מהסערות המתרחשות בעולם בזמן [[מלחמת גוג ומגוג]] (פסוקים א-ח).
*מעלותיה של כנסת ישראל (פסוקים כד-כח).

המנהג הנפוץ{{הערה|סידור רבי יעקב עמדין, וכן מנהג חב"ד.}} הוא לקרוא את המזמור שבע פעמים לפני [[תקיעת שופר]], כשהטעם הפשוט הוא הפסוק "עלה אלוקים בתרועה הוי' בקול שופר", כדרשת חז"ל{{הערה|מסכת סופרים, פרק יט הלכה ב'.}} שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה עומד מכסא דין ("עלה [[אלוקים]]", וכידוע ששם אלוקים הוא השם של [[מידת הדין]]) ויושב על כסא רחמים (כהמשך הפסוק שמשנה ל"הוי' בקול שופר", ש[[שם הוי']] הוא מידת הרחמים).

ובחסידות מבואר שהטעם שאומרים את כל המזמור ולא רק פסוק זה, כיון שבערב ראש השנה מסתלקת החיות שבעולמות, ומה שמאיר בעולם הוא רק [[חיצוניות המלכות]], ועל ידי העבודה של [[קבלת המלכות]], בני ישראל מעוררים את פנימיות הרצון במלוכה, ורצון זה הוא מנקודת ה[[בחירה]] שאינה מצד מעלתם של ישראל, אלא מצד הקשר העצמי שלהם עם הקב"ה, כמו שמרומז בלשון הפסוק "'''יבחר''' לנו"{{הערה|שם=יבחר}}.

במזמור זה רמזים רבים הקשורים לתקיעת שופר, ובהם:
*"תקעו '''כף'''" ב[[גימטריא]] מאה, רמז לכך שבראש השנה המנהג הוא לתקוע 100 'קולות' בשופר.
*אומרים את המזמור 7 פעמים. ויש בו 7 פעמים שם "אלוקים"{{הערה|מלבד פעם נוספת שכתוב 'עם אלוקי אברהם'.}}, כדי למתק את הגבורות של שם אלוקים{{הערה|סדור ר' יעקב עמדין.}}.

מ[[ראש השנה]] [[תשי"ב]] ואילך{{הערה|הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]].}}, החל [[הרבי]] לומר את הפסוקים של המזמור כ[[בעל תוקע]] בנעימה מיוחדת.