עריכת הדף "שניאור צבי הירש שניאורסון (צאצא אדמו"ר הזקן)" (פסקה)

==תולדות חיים== 
נולד ב[[אמציסלאו]] שבפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, בחודש אייר [[תרט"ו]] (1855) לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון ולאמו קריינה, כדור חמישי{{הערה|הרב שניאור צבי הירש הוא בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)|לוי יצחק שניאורסון]], בן רבי [[ברוך שמואל שניאורסון|ברוך שמואל]], בן רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו"ר הזקן]].}}. ל[[אדמו"ר הזקן]]. למד בחדרים החסידיים ואח"כ ב[[ליובאוויטש]] יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנים שלאחר מכן נמנה על מקורביו הנאמנים.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרת אסתר, בתם הבכירה הגביר החב"די ר' [[יעקב הינדין]] (בעל יערות ואחוזות רבות ובתי משרפות יי"ש בפלך פסקוב) ואשתו רייזה-רבקה. לאחר החתונה גר במשך תקופה בסטרי ואח"כ בטורופץ, פלך פסקוב (מחוץ ל"תחום המושב"), עסק במסחר במנופקטורה וחפצי עתיקות ועזר לחותנו בעסקיו שבסביבה ההיא.

בעקבות הפרעות שהיו בשנת [[תרמ"ב]] החליט להתישב בארץ-ישראל, ובהשפעתו מכר חותנו אחת מאחוזותיו, הצטרף ל"אגודת ריגה" לרכישת קרקע בשטח שנועד ליסוד המושבה חדרה ועמד בראשה, כשהוא מחזיק בבעלות על 2600 דונם מתוך 5000 הדונם שיודעו למושבה.

בתחילה עלה לארץ לבדו, ובשנת [[תרנ"ו]] חזר ל[[רוסיה]] להביא את בני משפחתו, אך בגלל מצב הבריאות שהורע בחדרה לא נתנוהו קרוביו לחזור ארצה, ונשאר שנים אחדות בדווינסק, פלך ויטבסק, ועבד שם בניהול עסק הספנות של גיסו ר' זלמן הינדין על נהר דווינה. אולם לא יכול שוב להשתרש על אדמת נכר ובתרס"ד חזר לחדרה עם שני בניו הצעירים לוי יצחק ומנדל.

עם עליתו לארץ קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי הרש"ב]] בו מברך אותו לרגל ההתיישבות במקום.

לאחר פטירתו חותנו בשנת תרס"ו, שהשאיר אחריו ירושה עצומה של למעלה ממליון רובל, היה צריך לנסוע שוב לרוסיה כדי לטפל בירושה, הפיכתה למזומנים וחלוקתה, והדבר ארך זמן רב, מחמת סכסוך בין יורשים עד שהגיעה מהפכת הבולשביקים שהחרימו את כל הרכוש של העשירים.

בשנת תרע"א חזר לארץ הקודש, ונותר בה עד לפטירתו.

הרב שניאור צבי הירש נפטר ב[[כ"ב אייר]] [[תרצ"ב]], ונטמן ב[[בית העלמין]] הישן בעיר חדרה.

שני בניו, לוי יצחק ומנחם מנדל, היו אנשי מחתרת ניל"י.