עריכת הדף "שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)" (פסקה)

==ברבנות רציצ'ה==
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. 

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".

לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.

באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה [[רב]]. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר ב[[מצווה]] גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.

לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר [[סטארדוב]], ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.

המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.

בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.