עריכת הדף "שניאור זלמן קוראטין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לאביו [[משולם ידידיה קוראטין|ר' משולם ידידיה קוראטין]] שהיה [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. 

ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו השתתף [[אדמו"ר הריי"צ]] שכובד ב[[סנדק|סנדקאות]]<ref>היות ולא הי' אז אביו - [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר מוהרש"ב]] - בליובאוויטש.</ref>, והוא נקרא בשם שניאור זלמן על שם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתחילה חשש אביו לקרוא לו בשם זה וחשב להתחכם ולקרוא לו על שם סבו של הרך הנולד ר' [[זלמן קורניצער]] אך בסופו של דבר היות שלא יכל לקרוא לו בשם זה היות ולר' זלמן קורניצער קראו גם בשם משולם כשמו, הוכרח לקרוא לו בשם שניאור זלמן כשמו של אדמו"ר הזקן.}}.

בקיץ [[תרע"ח]] עזבה המשפחה את ליובאוויטש, ביחד עם תלמידי הישיבה, ועברה ל[[קרמנצ'וג]], שם נפתחה מחלקה חדשה של ה[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבה]]. כעבור שנה, ב[[חודש אלול|אלול]] [[תרע"ט]] נפטר אביו בדמי ימיו. בני המשפחה - אמו מרת גוטע ביילא, ר' זלמן, אחיו ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]], ואחותו פרומע טריינא עברו ל[[זמבין|זעמבין]], שם התגוררו בבית אבי אמו, ר' [[מנחם מענדל הילביץ]] אשר כיהן כרב העיר.

בבית הסב חונכו ר' זלמן שבפטירת אביו היה בן חמש וחצי ואחיו הגדול ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] - שהי' אז כבן שמונה - בדרכי ה[[תורה]] וה[[חסידות]]. ל[[שלטון הסוביטי|שלטונות הסובייטים]] נודע כי הרב של [[זמבין|זעמבין]] מסרב לשלוח את נכדיו ללמוד בבית הספר הממשלתי, והם דאגו להענישו על כך, בין היתר גם בהחרמת ביתו.

כאשר בגרו הבנים הם נשלחו ללמוד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות דאז. ר' זלמן למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[נעוול]], [[פולאצק|פולוצק]]<ref>ראה [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], עמ' עדר.</ref> [[חרקוב]], [[יקטרינוסלב]] ו[[רוסטוב]]<ref>ראה [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית|שם]], עמ' רסא.</ref>.

לימודיו ב[[רוסטוב]] היו בשנת [[תר"צ]], ומשם עבר לסנובסק, שם שהה שוב במחיצת סבו, אשר הוגלה לשם ע"י ה[[שלטון הסוביטי|שלטונות]].

בתקופת המלחמה גוייס ר' זלמן לצבא הרוסי ובמהלך האירועים איבד את רגלו. אחיו הבכור - ר' [[אברהם יהושע קוראטין|אברהם יהושע]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]] - מנבחרי ה[[תמימים]] - גוייס אף הוא ומאז שנת [[תש"ה]] נעדר ועקבותיו לא נודעו.

בשנת [[תש"ו]] נישא לזוגתו מרת העניא ב[[סמרקנד]]<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 1372 עמ' 39-40.</ref>.

בשנת [[תשכ"ו]] עלתה אמו ל[[ארץ הקודש]] ושנה לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ונכנסה ל[[יחידות]] כאשר קודם לכן הגישה פדיון-נפש עבור בנה שלא קיבל אשרת יציאה מ[[רוסיה]] בהזכירה רק את שמו השני - [[זלמן]]. במהלך אותה [[יחידות]] היא סיפרה לרבי כמה סיפורים על [[משולם ידידיה קוראטין|ר' שילם]] ועל [[ליובאוויטש]], ביניהם גם סיפור ה[[ברית מילה|ברית]] של [[י"ט בכסלו|י"ט כסלו]]. אחרי ששמע את הסיפור אמר הרבי: "אם כן הרי שמו של הבן הוא '''שניאור''' זלמן!" והוסיף זאת בכתב ידו על ה[[פ"נ]]<ref>מפי ר' שניאור זלמן ששמע זאת מאמו.</ref>.

בשנת [[תשל"ו]] יצא מ[[רוסיה]] עם זוגתו מרת העניא ויבלחט"א בנו שי'<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/08/5f44d72e73e8a_1598347054.pdf ר' שילם] עמ' 49.</ref>, וקבע את מגוריו בברינוא שב[[צרפת]].

ר' זלמן הי' לומד ב[[חברותא]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבה בברינוא]] עם ר' [[זאוויל איידלקופ]] ור' [[יששכר דב גורביץ'|בערל גורעוויטש]]. בין השאר היו לומדים כל יום לאחר ה[[תפילה]] [[תקנת לימוד הרמב"ם|שלושה פרקי רמב"ם]] ו[[תלמוד|גמרא]]. במסגרת החברותא הזאת הספיקו ללמוד יחד כמחצית הש"ס. בשנים המאוחרות יותר היה ר' זלמן בא כל בוקר ולוקח את ר' בערל במכונית לברינואה<ref>ר' בערל - חסיד ומחנך, עמ' 255.</ref>.

ר' זלמן נודע כבעל שכל חריף ובעל אימרות שנונות, אהב את האמת ושפע חסד לכל.

נפטר ב[[י' תמוז]] [[תשס"א]] בגיל 87 ונטמן למחרת בעיירה יער הסמוכה<ref>[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1dih754IFAmflNDaCOWUrLutR6kus033K/view גליון 329] עמ' 70.</ref>.

כיום דרים בני משפחתו ב[[ברינוא]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוראטין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]