עריכת הדף "שניאור זלמן כהן (צפת)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בירושלים לרב [[אשר לעמיל כהן]] ולמרת חנה יענטא, כבן זקונים במשפחה המונה 17 ילדים.

בהיותו בגיל 3 התמנה אביו לשמש כרב קהילת חב"ד ב[[ביתר]], ועבר להתגורר בעיר.

בבחרותו למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר סיום שנת ה'קבוצה', נשאר בבית חיינו ללימודי [[סמיכה לרבנות]] וקיבל סמיכה מאת הרב לבקובסקי, בשנה שלאחריה שימש כראש הישיבה במכון ללימודי סמיכה בפורט לודרדייל פלורידה, שם הוציא לאור את הסיכומים על דיני הסמיכה, שהתפשטו בקרב לומדי הסמיכה החב"דיים{{מקור}}.

בסיומה של שנה זו, התחתן עם רעייתו מרת מוסי לבית לבנוני, התיישב ב[[כפר חב"ד]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] במשך קרוב לשבע שנים, שמהלכם קיבל 'סמיכה' לשמש כרב שכונה, ולאחריהם המשיך וקיבל הסמכה לרב עיר.

כבר כנער סייע בארגון סדרי פסח המוניים לישראלים בבוליביה, ביקר עשרות פעמים אצל אחיו המשמשים כשלוחי הרבי בקזחסטן וסייע להם לתקופות זמן קצובות, ארגן סדרי פסח וקייטנות, וכן התנדב לאורך שנים בשירות בתי הסוהר.

בשנת [[תשע"ה]] הוציא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה ביתן' את ספרו 'המתנה', שהפך לרב מכר פופולארי.

בשנת [[תשע"ח]] הצטרף לצוות ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] כמנהל המחלקה הרוחנית, והיה יד ימינו של ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], לשם כך עבר להתגורר בעיר.

בתפקידו כמנהל המחלקה הרוחנית ייסד אסיפות קבועות בין כלל הרבנים בנגלה ובחסידות, פיתח מחדש את כל מערך התגבורים בישיבה והוסיף כעשרה אנשי צוות חדשים בכלל המחלקות, היה אחראי על הידוק ושיתוף פעולה בין כל האגפים השונים בישיבה, חיבר בין הפנימייה לזאל, סידר יחד עם הרבנים את הגדרות התפקיד, וייסד מערכה של אנשי צוות בראשות הרב [[נחמן לרנר]] והרב [[איסר שפרינגר]] שיוציאו לאור את שלחן ערוך המבואר ואת המאמרים המבוארים. יחד עם הרב [[יוסי דניאל]] ארגן מחדש את הכולל אברכים, נתן להם מקום בפני עצמם ודאג לתוכנית לימוד מסודרת ולהעמדת רב בעל יכולת לימודית מופלאה להפרות את הכולל. 

בתפקידו נתן עדיפות עליונה לשיפור התנאים של הרבנים בישיבה ובנתינת כלי הכשרה וסיעורי מוחות תמידיים בין הוותיקים לחדשים, היה בין המייסדים של תוכנית שכר חדשה לישיבה ומימש תוכנית להרחבת המקום הגשמי של הרבנים. יחד עם הרבנים דאג להביא שלוחים ומדריכים תוך הקפדה לאפשר ולתת להם את כל הכלים שצריך ובהרחבה גדולה.

ב[[תש"פ]] סיים את תפקידו בישיבה.