עריכת הדף "שניאור זלמן יצחק יהושע חנין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בחודש חשוון תש"ח ב[[צרפת]] לאביו הרב [[חייקל חאנין]], ונקרא בשמותיהם של סבו מצד אביו וסבו מצד אמו. למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסיד ר' [[ניסן נמנוב]].

בפעם הראשונה הגיע לחצרות קדשינו בחודש אדר [[תשח"י]] עם הוריו, וזכה ליכנס ליחידות פעמיים.

בשנת [[תשכ"ג]] עברה משפחתו להתגורר ב[[קראון הייטס]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. כבר בתור בחור היה ממקימי ה[[ועד להפצת שיחות]] כאשר בהמשך התמנה למנהלו, יחד עם הרב [[שלום יעקובסון]].

בקיץ של שנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יצחק גאנזבורג]], ובשנת [[תשל"ג]] קיבל הועד שבראשותו מהרבי הוראה להדפיס את הספרים, ביניהם: [[כתר שם טוב]], [[תניא מהדורא קמא]] וסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].

את ניהול מערכת ההוצאה לאור של ספרי [[קה"ת]] נמסר להם ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, בשנת [[תשל"ט]]. במשך השנים עמדו בראש הוצאה לאור של מאות ספרי קה"ת.

אחד מתפקידי הועד שבהנהלתו הוא לנהל את מבצע [[הדפסת התניא]] בכל העולם. בקשר לכך מנהל בביתו ארכיון המכיל אלפי מהדורות של [[ספר התניא]].

בשנות המ"ם הורה לו הרבי לסייע לרב [[חיים ליברמן]] בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיוודע לו כי סיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה, העניק לו הרב ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חאנין בכ"ג אדר תשע"ג.}}.

זכה להלחין בנערותו יחד עם חבריו את הניגון [[כי אלוקים יושיע ציון]] בשנת [[תש"ל]].

בעבר, כתב ב[[שבועון בית משיח]] סדרת כתבות ובהן זכרונות משפחתיים מחיי אביו הרב [[חייקל חנין]], ותוך כך העלה על הכתב [[סיפורים חסידיים]] רבים. 

חושף מפעם לפעם [[כתבי יד]] ומכתבים נדירים בפרסום ראשון מרבותינו נשיאנו בכלל ומהרבי בפרט.