עריכת הדף "שניאור זלמן וויינשטיין" (פסקה)

==אודותיו==
הרב שניאור זלמן היה במקור מ[[בריסק]], ובעת לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] החל בכתיבת סת"ם על פי ציוויו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
בהמשך עבר להתגורר [[ורשה]] וכך כתב על עצמו במדור 'מודעות' שבסוף החוברת השביעית של קובץ "[[התמים]]"{{הערה|(ווארשא, תמוז תרצ"ז), שם נדפסה 'מודעה רבה' מאת "סופר סת"ם זלמן וויינשטיין מבריסק, כעת בווארשא", שאליה נספחו מכתבים והמלצות, המשתרעים על-פני שני עמודים (ממהדורות הצילום של "התמים" נשמטו העמודים הללו)}}:

{{ציטוטון|מודעה רבה!
הנני בזה להודיע כי הנני כותב ספרי תורות, פרשיות, מזוזות ומגילות. הכל בכתב נאה ומהודר. ולמדתי בליובאוויטש משנת תרע"ב עד תרפ"א, ולמדתי שם סופרות{{הערה|תלמידי התמימים שלמדו סופרות בליובאוויטש, למדו אצל הסופר הרב [[משה אקסלרוד (סופר סת"ם)|משה אקסלרוד]] שלמד אצל ר' [[זונדל הסופר]], תלמידו של ר' [[ראובן הסופר]] (ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יג, עמוד שמו)}} ע"פ ציווי כ"ק אדמו"ר שליט"א, כמבואר ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א אשר נעתק פה. וגם כ"ק אדמו"ר שליט"א כתב אצלי פרשיות עבור חתניו ונכדו שיחי'}}.

בהמשך, הוא מרחיב ומביא את הסכמותיו שקיבל מהרבנים הרב אברהם ווינבערג{{הערה|שהיה מנהלה הראשי של חברת 'שומרי סת"ם' שנוסדה בוורשה בשנת תרצ"ה, על ידי הרב צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ד (אב"ד פלונסק ואח"כ בוועד הרבנים בוורשה) וגיסו הרב צבי הירש פרידלינג (אב"ד בוסקוביץ). על ה"קול קורא" שפרסמו בחודש אדר של אותה שנה חתמו שמונים ושבעה אדמו"רים ורבנים מגדולי הדור, וביניהם גם אדמו"ר הריי"צ (ראה בס' ילקוט צורת האותיות, ברוקלין תשמ"ג, עמ' 753-743)}} מ[[ורשה]], הרב [[אריה לייב שיינין]] מ[[דוקשיץ]] ומהרב [[יחזקאל פייגין]].

וכך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[אלטר שימחוביץ']] בקשר אליו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}:

{{ציטוטון|בזה הנני להודיעו אשר ציוויתי לתלמידנו ר' זלמן וויינשטיין שי' מבריסק, אשר ילמוד מלאכת הסופרות כו'. וציוויתיו כי יסע למחנם להתעסק בענין זה. ובזה הנני מבקשו להגיד לאנ"ש שיחי' כי ישתדלו להיות בעזרו, לתת לו כל דבר מלאכה בענין הסופרות בכתיבה והגהה. וישתדל אשר יהי' לו פרנסה, ויקרבו כראוי}}.

במכתב אחר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א, עמ' שעה-שעו}} אדמו"ר הריי"צ כותב לו כך:

{{ציטוטון|הנני רוצה אשר יכתוב מזוזות ופרשיות ושיהי' לו פרנסה בעזה"י, ע"כ על משך שלשה חדשים אקח אותו בל"נ על שכירות י"ב דאללארין לחודש, והקלף יהי' שלי. ויכתוב בל"נ לא פחות מד' מזוזות ביום, יום הועש"ק ומוצאי ש"ק ליום אחד יחשבו. וא"כ יהי' בעזה"י עד צ' מזוזות לחודש בערך.

ורק העיקר כי ישתדל לכתוב יותר, היינו שרייבין געכער [לכתוב ביתר מהירות], ואם יהי' יותר יהי' יותר טוב. המזוזות ימסור לר"ז שי' שמאטקין, ואצלו יקבל מה שדרוש לו על קלף, וכן משכורתו יקבל מאתו אי"ה על-חשבון שלי{{הערה|ב'אגרות-קודש' (שם), נדפס גם מכתבו של אדמו"ר הריי"צ אל הרש"ז שמוטקין באותו ענין: {{ציטוטון|בזה הנני לבקשו אשר יקח העול על עצמו, לשלם שכירות לר"ז שי' סופר י"ב דאללארין לחודש, מחודש אד"ר הבע"ל, אשר סך יקבל על חשבוני מח"ד ידידנו רש"פ [זלמנוב] שי'. והר"ז שי' סופר צריך ליתן לו עד ד' מזוזות בכ"י, כפי האמור במכתבי אליו. וכפי שבקשתיו אשר ימהר בכתיבתו מעט.

ואת המזוזות האלו ישלחו [לניו-יורק] לידידנו ר"ד שי' שיפרין, אשר בטח ימכרם בכל עת במקח השוה. ויכתבו לו אשר זהו כתיבה מאחד התלמידים יחי'. וכן בהמכתב אשר רש"פ שי' כותב למקומות שונות, יוכל להודיע דרך אגב כן. ויהי' טובה כפולה בברכה כפולה}}.}}}}.

גורלו של ר' שניאור זלמן נקשר עם יהודי [[ורשה]] בחייו ובמותו, וגם הוא {{ציטוטון|נספה על קידוש השם. הי"ד{{הערה|'ליובאוויטש וחייליה', עמ' 262}}}}.