עריכת הדף "שניאור זלמן גרליק" (פסקה)

==תולדות חיים==
===נעוריו===
נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]]. 

בשנת [[תרנ"ז]] בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאווויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.

בהוראת אדמו"ר הרש"ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת]. 

לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל '[[סמיכה לרבנות]]' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו"ר הזקן]]. על [[סמיכה]] זו נהג הרב גרליק לומר: "אני המוסמך השלישי מאז אדמו"ר הזקן". שכן ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] הסמיך רק אחד - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק{{הערה|כולם בחכמה, חלק א', עמ' 31.}}. 

לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד"צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.

===רבנותו ונידודיו===
בשנת [[תרס"א]] כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות. לאחר הפטירה נסע הרד"צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא?, [[אדמו"ר הרש"ב]] הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.

באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לשליחויות שונות, שחלקם עסקו בגיוס כספים לישיבת תומכי תמימים.

במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. 

בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות, והוא נאלץ לעבור לויטבסק. גם שם כיהן כרב בלתי רשמי. ב[[מלחמת העולם השנייה]], ברח הרב גרליק עם משפחתו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. לאחר שהצבא הנאצי תקרב לסטלינגרד, הוא ברח בעזרתו של קצין יהודי בצבא האדום ששיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר. 

לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.

בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].

===רבה של כפר חב"ד===
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שמר שז"ר נבחר לתפקיד]]
עם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו ביקשו למנותו כרב, אך הוא סירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו. בעקבות מענה זה, מונה רשמית כרב ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב"ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון. 

במסגרת תפקידו פעל להתקנת ה[[גנרטור]] בכפר, לבנייתם של בתי הכנסת "המרכזי" ו[[בית מנחם]]" ועוד. פעל רבות בעניין "[[חזית דתית]]" ובתיקון חוק [[מיהו יהודי]].

בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא ל[[ארצות הברית]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".

כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. "הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ"ש]]", אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: "אצל רבי איני יושב". "אם כך גם אני לא אשב", השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: "לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב". 

הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל ה[[יחידות]] שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות. 

במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי". 

הרב גרליק הקים גמ"ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ"ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד. 

היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי [[רש"י]] ותוספות. שינן פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.

===פטירתו===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).

לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.

על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.