עריכת הדף "שניאור זלמן אלפרט" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בקורניץ בשנת [[תרס"ד]] להוריו [[יצחק מיכאל אלפרוביץ|יצחק מיכאל ונחמה אלפרוביץ']].

בין השנים [[תרע"ח]]-[[תרפ"ח]] למד בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים ברוסיה.

בין חבריו בתומכי תמימים כונה בשם 'זלמן קורניצער' על שם עיירת מוצאו (אך אין זהו 'זלמן קורניצער' הידוע מהחסידים הזקנים של רבותינו נשיאינו, אשר שמו המלא היה [[אברהם משולם זלמן לנדא]]).

היה בעל כישרונות ממוצעים, ואפילו פשוטים, אך היה מתמיד גדול בלימודו, ישן רק כארבע שעות בכל לילה, והיה מנצל כל רגע לעמל ויגיעה בלימוד, ובסופו של דבר, מרוב התמדה ועל ידי העמל והיגיעה, נפתח אצלו המוח, ובהיותו בן חמש עשרה כבר ידע בעל פה את כל שלושת הבבות – בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, עד שעלה בידיעותיו בהיקף ובעומק גם על בעלי כשרונות גדולים ממנו דוגמת ר' [[דובער גורפינקל]]{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_1453/ התוועדות מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג], באתר חב"ד אור אין סוף.}}.

לאחר נישואיו, התמנה למשגיח על לימוד הנגלה בתומכי תמימים, ושימש כמשגיח ב[[תומכי תמימים נעוועל|סניף הישיבה בנעוועל]]. כל גדולי הלומדים אשר דיברו עמו בלימוד התפעלו מאוד, בהם גם "העילוי מוואלוז'ין", שהיה נחשב לאחד מגדולי הגאונים באותה תקופה.

במשך השנים שינה את שם משפחתו לאלפרט.

בין השנים תרפ"ח-תרפ"ט שימש כר"מ וחבר הנהלת בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] יחד עם הרב [[יהודה עבער]], אך כאשר אנשי המשטרה החשאית החלה לרדוף אחריהם, התחבאו וניהלו את הישיבה מרחוק באמצעות נתינת הוראות לתלמידים, ובראשם הת' רפאל מרדכי שפירא מיוראוויטש.

בשנת [[תרצ"ה]] התגורר ב[[מוסקבה]] שם שכרו אצלו דירות תלמידי תומכי תמימים שקבעו את מגוריהם בעיר.

בחודש אלול של אותה שנה שמו אותו במעצר, שם שמע שהסוהרים מדברים על כך שהם הולכים לאסור את חשובי אנ"ש ב[[מלחובקה]], ולבסוף הצליח להשתחרר מהמאסר בטענה שהם מחפשים את זלמן קורניצער ואילו לו קוראים זלמן אלפערט, ומייד כשיצא הזדרז לבתיהם של אנ"ש והזהיר אותם וכך הצליחו להימלט מאנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק מ"ג.}}.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נפטר מרעב בשנת [[תש"ג]] בזמן המצור על [[לנינגרד]]{{הערה|על פי עדות אחיינו שמעון צימרמן, כפי שנדפסה בשבועון בית משיח גליון 501.}}.