עריכת הדף "
שמעון יהודה פיזם
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== הרב פיזם נולד ב[[ה' אב]] בשנת [[תשמ"א]] ב[[קריית שמואל]], לרב [[יגאל פיזם|יגאל ומרת חנה פיזם]]. למד ב[[תלמוד תורה]] [[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]], ובהיותו ילד, זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לראשונה יחד עם הוריו ולשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] תשמ"ח. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בשנת [[תשס"א]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שב[[ניו-יורק]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], בסיום שנת הקבוצה הקים את מערכת ההוצאה לאור השבועית של [[ועד חיילי בית דוד]], ומחברי הנהלת [[את"ה העולמי]]. עם סיום שנת ה'קבוצה' חזר כ[[שליח]] לישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובסיום השנה סייע בניהול ישיבת הקיץ [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|'חיילי בית דוד']], שתחת ארגון [[את"ה העולמי]]. ===עסקנות ציבורית=== בחורף [[תשס"ב]] נקרא לדגל עסקנות חב"ד ב[[ארץ הקודש|ארץ]] על ידי יושב ראש [[אגו"ח]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהכניסו רשמית לפעילות במסגרת אגף הפעילות של אגו"ח יחד עם הרב [[יוסי גינזבורג]], הרב [[מענדי בליניצקי]], הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] והרב [[ראובן קופצ'יק]]. ב[[י"ט שבט]] [[תשס"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת אילת לבית צייגר, ולאחר החתונה התיישב ב[[ירושלים]], והקים את ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], בראשו הוא עומד לאחר מכן עבר להתגורר ב[[צפת]] משם כיום הוא מנהל את כל עניניו. במקביל לעיסוקיו בניהול הארגון, הוא מכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וחבר הנהלה בכמה מוסדות חב"דיים. בשנת [[תשס"ז]] השתתף בהקמת קרן '[[חסדי שלמה ומשה]]' המעניקה ל[[חסידי חב"ד]] הטבות בקניית משקפיים ותכשיטים וקרן מתנות לאביונים. בשנת [[תשס"ח]] התמנה כחבר ועד המארגנים של '[[כנס המנהלים]]' המתקיים מידי שנה על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תש"ע]], עסק בהקמת אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]], והתמנה כחבר הנהלת האתר. בשנת [[תשע"א]], לקראת [[כ"ז אדר]], עסק יחד עם פעילים נוספים בפרוייקט התעוררות ארצי תחת הסיסמא 'איכה?!' לרגל [[חג הפורים]] תשע"א , פורסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון משותף שלו ושל העורך הרב [[אהרן דב הלפרין]], כשבתוך הדברים הוא מעורר את קוראי העיתון להפסיק את הפלגנות, ולעסוק בחיות בלימוד ופרסום עניני [[גאולה ומשיח|משיח וגאולה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה באתר חב"ד אינפו י' אדר ב' התשע"א (16.03.2011).}}. הראיון עורר סערה תקשורתית רבה, אך העורך לא הסכים להתנצל על כך שהביא את הראיון. בקיץ השתתף בהקמת כנס רבני הישיבות של אגו"ח בראשות יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]] הרב [[זושא פוזנר]]. בשנת [[תשע"ב]] נבחר בסקר [[חב"ד אינפו]] כ'איש השנה' כאיש של פעילות מתוך חיות חסידית. בשנת [[תשע"ז]] התרחשה שריפה בצפת ברחוב [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]] שכילתה את ביתו. מתוך השריפה נמצאו כל מיני פריטים מענינים וביניהם: [[מדליית הרבי]], ספר ה[[תניא]],[[דולר]] שהתקבלו מידיו של הרבי, אלבום משפחתי, ספר [[תהלים]] קטן ועוד. ב[[חודש אדר]] [[תש"פ]] עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה, יזם במסגרת שליחותו כמנכ"ל התאחדות החסידים, התוועדויות ושיעורים יומיים באמצעים טכנולוגיים טלפוניים ובמרשתת, והיה פורץ דרך משמעותי לחיזוק אנ"ש והמקורבים בבלבול הרב ששרר בעולם החב"די. בסיום שנת [[תש"פ]] נדבק בקורונה ואושפז בצום גדליה תשפ"א במצב בינוני עד קשה בבית הרפואה מעייני הישועה, תפיליו נבדקו בדחיפות ונמצאו עם בעיות קשות, באופן ניסי מיד עם בדיקת התפילין השתפר מצבו ולחג הסוכות שוחרר לביתו{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/623409/ הרב פיזם שוחרר לביתו].}}. בערב חג הסוכות [[תשפ"א]] יצא במבצע ענק לעורר את כל החסידים [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ב[[רוחניות]] למרות המצב המורכב, תחת הכותרת "מקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", המבצע עורר הדים רבים ואלפים למדו את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] במסגרת המבצע. לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב 120 שנה להולדת הרבי מלך המשיח הוביל בהצלחה את המתנה הגדולה של מוסדות [[התאחדות החסידים]] - הרחבת מוסד "מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה" ברכישת בית הקבע לפעילות המרכז בשכונת נווה אורנים בצפת שהושלמה בחג הגאולה י"ב תמוז. לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשפ"ג לכבוד סיום שנת ה121 להולדת [[נשיא דורנו]] יצר רעש גדול בחב"ד ומחוצה לה בהצגת מתווה האחדות במגזין [[דרך המלך]] כשאירח את השלוחים המהפכנים הרב יוסי גינזבורג והרב משה שילת להתוועדות משותפת לעורר את נקודת האחדות שכולם נדרשים אליה: לחיות עם משיח ולהפיץ את בשורת ונבואת הגאולה של הרבי.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף