עריכת הדף "שמעון גליצנשטיין" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:שמעון גליצנשטיין.jpg|ממוזער|הרב גליצנשטיין במשרדו]]
נולד ב[[לודז']] לרב [[יצחק גליצנשטיין (לודז')|יצחק גליצנשטיין]], למד בישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" [[רוסיה]] ו[[פולין]] גורשו מארץ הקודש ל[[מצרים]]. ובהמשך היגר ל[[לונדון]].

בתקופה זו קיבל הרב [[אברהם יצחק קוק]] (שהיה לימים [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]]) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.

לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]].

בשנות הי' התמנה לפי הוראות הרבי, למנהל ישיבת תורת אמת.

כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}.

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב [[מכתב כללי|מכתביים כלליים]] שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת ה[[אידיש]] ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב [[אוריאל צימר]] או הרב [[טוביה בלוי]] לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.

במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים ב[[בטאון חב"ד]] ב[[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]] ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.

כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב צבי פסח פרנק, ועוד.

נפטר ב[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]].

לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"ב עמוד תסג.}} מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] למנהל במקומו וכך נעשה.