עריכת הדף "שמחה עלברג" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[ורשה]] לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]]. באותה תקופה, היה סבו מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור ההוא. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם וינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.

בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות ה[[תורה]]. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא{{הערה|שכותב עליו: {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה.}}}}, הרב שפיגלגס וה[[אדמו"ר]] מ[[סוקולוב]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עבר לישיבת סלבודקה בעיר [[קובנה]], בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את [[ליטא]]{{הערה|באותה תקופה הייתה [[ליטא]] מסופחת בכח ל[[ברית המועצות]], ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר.}} והגיע לישיבת מיר ב[[שנחאי]]. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. בתקופת שהותו בשנחאי היה מקורב אל הרב [[מאיר אשכנזי]], [[חסיד חב"ד]] ורבה של שנחאי דאז{{הערה|בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: {{ציטוטון|עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל [[העלאת ניצוצות הקדושה|ניצוצי הקודש]] של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא הייתה לחינם. הוא נעשה [[עובד ה']]. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד. כמה עבודת ה' הייתה בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו - נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי - ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי}}.}}.

לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]], שם התפרסמה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל ב[[ארה"ב]] ועוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]] ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסומים [[תורה|תורניים]] של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו מפולין, הרב אברהם וינברג.

בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי [[ח' בחשוון]] תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].