עריכת הדף "שמואל מונקס" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד כיתום מאביו שנפטר כמה חודשים לפני לידתו והוא נקרא על שמו. גדל בעיירה קאליסק. לאחר חתונתו נולדה לו בת. מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו. במשך השנים התגורר גם בעיירות פולוצק ובביענקושנקוביץ.

כאשר הגיע שמעו של [[אדמו"ר הזקן]] אל קאליסק החליט לנסוע אליו. הוא נכנס אל ביתו של אדמו"ר הזקן באמצע הלילה, באומרו שרצונו להתחמם. לאחר זמן רב שעמד שם ולא הסכים לצאת, אמר לו אדמו"ר הזקן שיסלק אותו מביתו, ור' שמואל השיב בבכי כי "הגוי שלי חזק יותר", כשכוונתו על ה[[יצר הרע]] שלו. כששמע אדמו"ר הזקן את הדברים הבין כי הוא אינו אדם פשוט וקיבל אותו באותו מעמד ל[[יחידות]]. על כך אמר [[הרבי הרש"ב]], כי באותה יחידות פעל ר' שמואל את התמסרותו אל אדמו"ר הזקן. [[הרבי]] סיפר את הסיפור והפיק ממנו הוראה בעבודת השם{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ט עמוד 300}}.

קודם פטירתו הלך בעצמו לרחוב, וקרא לאנשים שעברו לפניו שיבואו להיות נוכחים בשעת יציאת נשמתו, באמרו להם: באו וראו פגירתה של עז. כאשר נתאסף מנין, אמר לו אחד הנוכחים שיאמר עמו וידוי, השיבו ר' שמואל בבדיחותא: וידוי תאמר אתה...

פתח ר' שמואל ואמר: ריבונו של עולם! עיקר המכוון שלך לא קיימתי. הגן-עדן שלך איני צריך, מהגיהנם שלך איני מתיירא. אם תחפוץ אתה לקחת אותי כפי שאני - מוטב, ואם לאו - עשה מה שתרצה. והשכיב עצמו במיטה, ותיכף התחילה הגסיסה...