עריכת הדף "שמואל גרונם אסתרמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
===ילדותו וצעירותו===

נולד ב[[ז'עמבין]] בשנת [[תרי"ג]]{{הערה|י"א שנולד בשנת [[תר"כ]], ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת [[תרי"ג]].}}, בצעירותו נתגלגלו לידיו [[ספרי חב"ד]] והוא הגה בהם, הוא השתדל מאוד שה[[משפיע]] ר' [[אברהם לנדא]] יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה ל[[עיירה]]{{הערה|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] (ר' [[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א.}}.

ר' גרונם היה למקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.

לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' ל[[מלמד תינוקות|מלמד]].

===בתומכי תמימים===

עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב [[שריפה]], עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והיותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי בליובאוויטש, ור' גרונם החל מכהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|מקור: [[ספר התמימים]] חלק א' בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.

ר' שמואל גרונם שימש כמשפיע ראשי בישיבה, וכל תלמידי' עברו תחת שרביטו. הוא שימש להם כאב, אם, מורה ומחנך. היה מוסר שיעורים מדי שבוע לכל כתה, מתוועד באופן רציף ועוקב בצורה מדוייקת על כל בחור. יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ור' [[יחזקאל פייגין]], שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הקבלה לישיבה.

בתחילת עבודתו כמשפיע, העביר אדמו"ר הריי"צ הוראות כיצד לחנך את הבחורים בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוראות אלו נדפסו מאוחר יותר כ"[[כללי החינוך וההדרכה]]".

ניתן לומר כי ר' שמואל גרונם אסתרמן היה הדמות המרכזית בישיבה.

===התקשרותו לרבי הרש"ב===

על [[התקשרות]]ו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ניתן ללמוד מפתגם החסידים{{הערה|רשימות רש"ב נאטיק}} כי מעולם לא היה לו רבי חי.{{הערה|היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]].}}.

רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד [[מאמר]]י [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא מאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]], דבר שהוביל למרמור מצד ה[[תמימים]], לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כאשר הגיע ר' [[זלמן משה היצחקי]] ל[[ליובאוויטש]] סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. [[הרבי הרש"ב]] שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". [[אדמו"ר הרש"ב]] חייך ופטרו לשלום...-[[אנשים חסידים היו]].}}

===פטירתו===

בשנת [[תרע"ט]] עקרה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]], ור' גרונם החל לשאת בתואר - [[משפיע]] דישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].
עקב הרעב הקשה ששרר ב[[רוסיה]] אז{{הערה|עקב [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המהפיכה הקומוניסטית]].}} החל לחוש ברע, ובאמצע שנת [[תרפ"א]] התמוטט לפתע, ונפטר{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] פ"ז.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] סבל אז מטיפוס, וכאשר הגיע ל[[רוסטוב]] הידיעה הסתירו אותה מאדמו"ר הריי"צ מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.

הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון{{הערה|ראה [[רשימות דברים]] מהדורת [[תשס"ט]], רשימת הזכרונות פרק 'שנת [[תרפ"א]] '.}}

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' שמואל גרונם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.