עריכת הדף "שלמה שמיר" (פסקה)

== תולדות חיים ==
מוצאו של ר' שלמה הוא ממשפחה של חסידי [[גור]], וזקנו היה [[משב"ק]] אצל האדמו"ר [[אמרי אמת]] מגור.

אביו ר' יעקב מרדכי שוירץ, הקים את בית המדרש הראשון של גור בתל אביב. 

במשך השנים כתב טור קבוע בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], וכיהן ככתב בעיתונים ידיעות אחרונות, מעריב והארץ.

שמיר מגדיר עצמו כבעל דעות שמאל במפה הפוליטית בארץ ישראל, וטוען שבין החסידים לבין אנשי השמאל יש הרבה מהמשותף.

===כחסיד גור===
כחסיד גור כותב שלמה שמיר טורים רבים בנושאים חסידיים, ומפרסם אותם בעיתונות הכללית. 

כאשר חגגו מאה שנה לתל אביב, כתב מאמר מבקר קשות את ההנהגה התל אביב שמחקה את עברה העשיר של החסידות בתל אביב:

"בכל האירועים והטקסים שהתקיימו לציון מאה שנים לתל אביב לא בא כלל לידי ביטוי, לא מרומז ולא עקיף, פרק ייחודי ומרתק בתולדות העיר העברית הראשונה.

מחוסר ידיעה או משיקולים בלתי ברורים, מארגני חגיגות ה-100 להיווסדה של תל אביב התעלמו כליל מההיסטוריה של העיר כמרכז של חסידות ומעברה כמקום מגורים ופעילות מועדף על אדמו"רים וחסידים בהיקף ואיכות שיכלו להתחרות עם הנוכחות החסידית בערים ועיירות בפולין וגליציה בתקופה שלפני השואה.

במשך כארבעים שנה, מראשית שנות ה-30 ועד לתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, התגוררו בתל אביב למעלה מ-20 אדמו"רים. חלקם היו מנהיגים חסידיים מפורסמים שהמשיכו שושלות חסידיות נודעות במזרח אירופה, היגרו לארץ ישראל ובחרו להשתקע דווקא בתל אביב - ולא בירושלים - כמקום המתאים לשקם את חצרותיהם החסידיות ולהבטיח את עתידן.

לאחדים מהאדמו"רים התל אביביים האלה נתלוו בזמנו מוניטין של צדיקים "פועלי ישועות". הם היו נערצים על חסידיהם ושימשו מוקד משיכה גם ללא דתיים, שבאו בשעות מצוקה לדירותיהם שהיו מפוזרות ברחבי תל אביב, המתינו לשעת קבלת קהל וביקשו ברכה ועצה מ"הרבי הקדוש".