עריכת הדף "שלמה קופצ'יק" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בקישינב - בסרביה בשנת [[תרפ"א]], לאביו הרב אלתר בצלאל ולאמו מרת חיה. 

אביו שהיה מגיד שיעור בישיבת קישינב לא זכה לילדים במשך שנים רבות לאחר חתונתו. 

באחת מסעודות ה[[מלוה מלכה]] שערך בביתו לתלמידיו במוצאי שבת, פנה אליהם וביקשם לברכו בילדים. הבחורים הופתעו, אך מיד התעשתו ואמרו: "שטעלט ויין" [=תעמיד [[יין]] על השולחן]. הוא הביא בקבוק [[יין]] והעמידו על השולחן, והבחורים בירכוהו, וכעבור שנה נולד בנו שלמה, שהיה בנו יחידו.

מכיון שאביו השתייך לחסידות סקווירא, שלחו ללמוד בישיבת קישינב שהייתה ישיבה כלל-חסידית בראשות הרב [[יהודה לייב צירלסון]] רבה של בסרביה. ר' שלמה התאפיין בשאיפה תמידית לעליה רוחנית. זו הייתה הסיבה שבהמשך עבר מישיבת קישינב לישיבת ויז'ניץ, שם זכה ללמוד בצלו של האדמו"ר בעל ה"[[דמשק אליעזר]]" מ[[ויז'ניץ]]. הישיבה הייתה ישיבה חסידית מובהקת, ושם החל לחגור [[גארטל]] בעת התפילות כמנהג החסידים. 

בעודו בחור צעיר, למד בהתמדה שולחן ערוך ונושאי כליו, והוסמך לרבנות על ידי חשובי הרבנים. 

מסופר, כי ר' שלמה היה "ממופלגי תלמידי הישיבה" בויזניץ ואף כיהן שם כמשגיח, ובאותם ימים קבע שיעור בספר התניא קדישא עם הרב משה יהושע הגר, בנו של האדמו"ר ה"אמרי חיים", ולימים האדמו"ר ה"ישועות משה" מויזניץ{{הערה|בדחילו ורחימו, מכון אור פני משה, קרית ויזניץ, בני ברק תשפ"ב, חלק א, עמ' קנ, הערה קכג.}}

===עלייתו לארץ===

בשנות בחרותו החליט אביו לשולחו לארץ הקודש. תשוקתו של אביו הייתה שבנו יעלה לארץ הקודש. הוא ניסה בכל כוחו להשיג [[סרטיפיקט]] עבור בנו, אך הדבר לא עלה בידו. 

לאחר מאמצים רבים השיג סרטיפיקט בעזרתו של הרב [[יצחק מאיר לוין]], מעסקניה הבולטים של אגודת ישראל. 

ר' שלמה הגיע ל[[ארץ הקודש]] בתחילת שנת [[ת"ש]], ובכך ניצל מאימי [[מלחמת העולם השנייה]] שפרצה באותם ימים.

כל העת עקב האב מרחוק אחר הנעשה עם בנו בארץ הקודש. כששמע שבנו לא הצליח להתקבל לישיבה חסידית שיש בה פנימייה, בגלל חוסר מקום, ולכן החל ללמוד בישיבת 'חברון' הליטאית - כתב לידידיו בארץ הקודש וביקשם לסייע לבנו למצוא ישיבה חסידית דווקא. 

מכתבי אביו אליו ואל ידידיו היו למעשה הקשר האחרון שלו עם המשפחה, שכן כולם ניספו בשואה. 

מאוחר יותר, החל ר' שלמה לחפש עבודה כדי להתפרנס בכבוד. הוא עבר אפוא ל[[תל אביב]], שם עסק בליטוש יהלומים, כאשר במקביל הסתובב בחצרות רבנים ואדמו"רים שתל אביב הייתה משופעת בהם, בתורו אחר עתיד רוחני טוב יותר. בשנת תש"ג, שלוש שנים לאחר שהגיע ארצה, נקלע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[מלוה מלכה]] בהשתתפות תלמידי ישיבת חב"ד, שהתקיימה בביתו של ר' לייב ברמן בנו של ר' שבתי מידידי אביו בתל אביב. 

ר' שלמה שהשתתף במלוה מלכא, נכבש מן הדברים החדשים ששמע במקום. בהתוועדות זו קראו את שיחתו הידועה של [[אדמו"ר הרש"ב]] 'כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו' שנאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]]. תוכן השיחה השפיע על ר' שלמה השפעה עמוקה והיא שהביאה אותו לשערי ישיבת חב"ד בתל אביב. 

לאחר שהחליט ללמוד בישיבת חב"ד, כתב מכתב להנהלת הישיבה וביקש להתקבל לישיבה: "שמעתי את שיחת אבי הרבי (הרש"ב) אודות חיילי בית דוד, ברצוני להתקבל לישיבה, ובכך להסתפח ל[[חיילי בית דוד]] בברכת הגאולה. ש. קופצ'יק". 

הוא אכן התקבל לישיבה, שם פגש בר' [[יעקב פלס]], חברו משכבר ימים עוד בשבתם יחד בישיבת קישינב.

===בתומכי תמימים===

קשר נפשי עמוק נוצר בינו לבין ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]]. במשך שנות לימודיו בישיבה, שתה בצמא את תורת החסידות, וה[[משפיע]] מצידו הרעיף עליו שפע רב מרעיונותיה של החסידות ומהנהגת החסידים. 

כאשר הגיע לישיבת 'תומכי-תמימים', הכירו בו תלמידי הישיבה כבחור בעל מידות תרומיות, שקדן נפלא וירא-שמים בתכלית, מבלי שהדבר בלט כלפי חוץ.

התמים שלמה קופצ'יק שקד על לימוד החסידות והפך לחסיד ומקושר. כדרכם של תמימים "נרות להאיר", הוא לא הסתפק ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] עבור עצמו, אלא החל ללמד חסידות גם אחרים. 

===[[נישואיו]]===
כשהגיע לפירקו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות [[אנ"ש]], ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד. 

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, ואת ביתו הקים ב[[קריית אתא]]. 

לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ה[[חינוך|הוראה]]. הוא היה מלמד ב[[חיפה]] וקריית-אתא, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר '[[בית יעקב']] בחיפה. 

עבודת החינוך הייתה חשובה ויקרה ללבו, אבל יותר מכך הרגיש חובה להכניס את רעייתו לאוירה חב"דית. הוא נסע עמה למשפיעים חב"דיים, בהם הרב [[חיים שאול ברוק]] והרב [[משה ובר]], מהם שמעה ולמדה רבות על [[חסידות חב"ד]], מלבד מה שבעלה סיפר ולימד אותה. 

באותם שנים ייסד העסקן החסידי הרב [[יעקב פלס]] את [[אגודת יוצאי קישינב]]. מיוצאי [[קישינב]] השיג תרומות בשביל מוסדות חב"ד שהקים לזכרם של יהודי קישינב: ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. ר' שלמה כיוצא קישינב היה לו לעזר רב בהקמת האגודה ולאחר מכן בהקמת הישיבה ב[[ראשון לציון]]. 

בד בבד החל למסור שיעורי [[חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] של קריית אתא, אירגן [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ב[[ימי דפגרא]], ופעולות שונות נוספות. על פעולותיו אלו שלח דו"חות ל[[הרבי|רבי]], וזכה לקבל תשובות בהן הרבי בירכו ואף כיוון אותו כיצד ואיך לפעול. 

לאור הוראתו של [[הרבי]] להישאר בקריית-אתא, נסע לעיתים עם בני משפחתו להתוועדויות בריכוזי חב"ד ב[[תל אביב]], [[ראשון לציון]] וב[[כפר חב"ד]]. מידי כמה חודשים אף היה שובת עם משפחתו ב[[שבת מברכים]] בקהילות אלו.

===ב[[צה"ל]]===
כשמילא את חובתו האזרחית בשירות מילואים, ניצל את מקומו בהפצת יהדות וחסידות, והוא החל למסור שיעור בחסידות בפני חיילים שומרי מצוות. על שיעור זה כתב לרבי וציין כי מספר המשתתפים מועט. הרבי השיב לו במשל של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות בעל עסק שאינו יושב חדר לפנים מחדר ומחכה שיקנו ממנו, אלא רץ ומחפש אחר קונים.

במשך השנים מסר שיעור חסידות קבוע בישיבה התיכונית בקריית שמואל, וכן בפני שוטרי משטרת חיפה. 

===פטירתו===
ב[[כ"ט בניסן]] [[תש"נ]], נפטר ר' שלמה קופצ'יק. אלפים מתושבי קריית אתא, בראשות רבני ואדמו"רי העיר, באו ללוותו למרות שהיה זה לאחר חצות הלילה.