עריכת הדף "שלמה חיים קסלמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
===תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידינוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידינוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, כששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר: {{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למשפיע שם: {{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' שלמה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה ה[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעשיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד. ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]]. 

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולים ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעקבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

[[הרבי]] ביקש מהרב קסלמן לדווח היכן לומדים בני החסידים בארץ הקודש וגם לכתוב האם תלמידי ישיבות לא חב"דיות עוברים ללמוד בתומכי תמימים לוד{{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1359, מדור אגרות בפרסום ראשון}}.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".