עריכת הדף "שלמה זלמן רייכמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' ניסן]] [[תרצ"ז]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]] מדמויות ההוד של אנ"ש ב[[ירושלים]] ומשפיע בישיבת [[תורת אמת]], ולאמו הרבנית מרת שרה נחמה, בתו של המשפיע [[שלמה זלמן הבלין]], שליח [[אדמו"ר הרש"ב]] להקמת ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. ונקרא על שמו.

למד בישיבות 'עץ חיים' ו'סלבודקא', ובעת לימודו בישיבה היה מרבה לנסוע ל[[התוועדות|התוועדויות]] של הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[חיים שאול ברוק]]. ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] היה קם בארבע לפנות בוקר, כדי להספיק לומר תהלים וללמוד חסידות לפני התפילה, שהיתה מתחילה בשבע. הקים שיעורי חסידות בישיבה, וזכה לקבל על כך מכתבים מ[[הרבי]] שעודד אותו להוות '[[דוגמא חיה‎]]'.

במשך כל חייו עסק בלימוד התורה 'לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', והיה בקיא גדול ב[[שולחן ערוך הרב]]. היה מהדר מאוד במצוות, ובמיוחד היה מקפיד ומהדר באפיית מצות, ובקניית ד' מינים. היה נזהר ביותר בלולב שלא יהיה פתוח אפילו ב'משהו' - כפי שפוסק בזה [[אדמו"ר הזקן]].

בחול המועד סוכות [[תשד"מ]] נסע לרבי, ובמוצאי [[שבת בראשית]] הרבי חילק בקבוקי [[משקה]] לכהנים. הוא התלבט אם לגשת, ועמד קצת בריחוק, אך הרבי התרומם מעט ממקומו לכיוון והגיש לו את הבקבוק בשתי ידיו הקדושות.

בשנת [[תנש"א]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת המפרץ]], עבר ב[[חלוקת הדולרים]] ואמר לרבי שהוא נוסע ל[[ארץ הקודש]], והרבי בירכו בריבוי ברכות. וסיפר אחר כך, שהרגיש שהמזכיר נותן לו להישאר לעמוד, עקב הנחת רוח הגדולה שיש לרבי, מזה שנוסעים לארץ הקודש בימים אלה.

משנת [[תשמ"ז]] ועד [[תשס"ו]], זכה להגיע ל-[[770]] מדי שנה בשנה.

נמנה על המתפללים הקבועים של בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. בזמנים אחרים היה מתפלל בבית כנסת לדרמן, לשם היה מגיע כשהוא חגור ב'[[גארטעל]]'.

בחודש טבת [[תשפ"א]] נדבק ב[[נגיף הקורונה]] ובשבת קודש פרשת ויחי, [[י"ח בטבת]] נפטר.

הלוויתו התקיימה במוצאי שבת בבני ברק והוא נטמן בבית העלמין פונביז' בעיר.