עריכת הדף "שלמה זלמן וילנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[וילנא]] לאביו ר' צבי הירש אשכנזי (שנת לידתו לא ידועה).

לכשבגר, הצטרף לעדת החסידים ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בסביבות בשנת תקמ"ד כתב אדמו"ר הזקן אודותיו לאנ"ש: "מרי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון... על כן באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת בבקשה כפולה ומכופלת מאת כא"ש בכל מקומות מושובתיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו...".}}.

היה בעל אמצעים, אך בעקבות זה שלא טרח מספיק בכבודו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] החל לרדת מנכסיו ובעצת אדמו"ר הזקן עלה לארץ הקודש{{הערה|1=וכאשר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ביקש רשות מאדמו"ר הזקן לאסוף כספים בתחום שלו (כיון שלאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, חולקה רוסיה לתחומים בין תלמידיו והם עשו הסכם ביניהם שאף תלמיד לא יכנס לתחום חברו ללא רשות), אדמו"ר הזקן הסכים בחפץ לב ואף שלח אותו להתאכסן אצל מקורבו הנגיד ר' זלמן וילנר, אלא שמכיון שהוא חיתן באותה שעה את בתו, שכר דירה אחרת עבור ר' לוי יצחק ומאז ואילך החלו עסקיו מתדרדרים, וכשנסע לאדמו"ר הזקן לבקש ברכה, התפלא אדמו"ר הזקן כיצד זה קרה והרי בזה ששלח אליו את הצדיק מברדיטשוב ובזה הבטיח עשירות לו ולצאצאיו עד סוף הדורות, וכשהתברר מה שאירע, אמר לו אדמו"ר הזקן שהברירה היחידה שיש לו היא למכור את שארית רכושו ולעלות מיד לארץ הקודש, וכשסיפר על ר' זלמן וילנער, התבטא שלא רק שלא יצאה רעה מתחת ידי הצדיק מברדיטשוב, אלא בדיוק להיפך, שעשה לו את הטובה הכי גדולה שבזכותו הוא עלה לארץ הקודש ([https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1 ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא]).}}, כשהוא מצטרף ל[[עליית החסידים]] הידועה בשנת [[תקל"ז]] בראשותו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. כיון שהיה נחשב לאחד מנכבדי הקהל בוילנא, כאשר יצא בדרכו לעלות לארץ הקודש, התאספו רבים מיהודי העיר להיפרד ממנו, לכבודו ולכבוד ארץ הקודש.

בארץ הקודש, דבק ברבי מנחם מענדל, ויצא בשליחות מספר פעמים כ[[שד"ר]] לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת [[כולל רייסין]], ובאיגרות שכתבו רבי מנחם מענדל מויטעבסק ותלמידיו ניכר היחס המיוחד שהיה לר' שלמה זלמן בין שאר תלמידי החבורה{{הערה|כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, '''שר התורה''' א' מאריות שבחבורה".}}, והיו אף איגרות שכתב בעצמו, וכן זכה להיות עד בשעת כתיבת ה[[צוואה]] רבי מנחם מענדל{{הערה|אלא שמפני שהעד השני היה רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]], ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.}}.

לפי אחת המסורות, לאחר הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, הפציר בו רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שיקבל על עצמו את עול ההנהגה אך הוא סירב{{הערה|1=כתבי ר"י שו"ב (מובא בתוך [jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/201706/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%20%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94%20-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_0.pdf 'מליטא לגליציה - קארלין בתקופת גלות', מאת אברהם אביש שור עמוד 82]).}}.

נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ב']] [[תקנ"ט]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]] סמוך לרבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.