עריכת הדף "שלמה זלמן הבלין" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב הבלין נולד בעיר [[פאריטש]] ב[[י' באלול]] [[תרל"ז]] לאביו הרב [[אליעזר הבלין|אליעזר]] ולאמו רחל.

למד ב[[ליובאוויטש]] בשנים שקדמו להקמת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבת תומכי תמימים]], כאחד ה'[[יושבים]]'. בשנים [[תרנ"ד]]-[[תרנ"ה]] שימש כ'[[חוזר]]' של [[מאמר|מאמרי]] [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|התמים, חוברת ג', עמוד לו.}} ועם התייסדות ישיבת תומכי תמימים היה בין תלמידיה הראשונים.

לאחר [[חג השבועות]] [[תרנ"ח]] נשא את רעייתו מרת שיינא-יפה בת ר' דובער האריק מהעיר [[ז'מבין]], שהיה חתנו של החסיד ר' שלום כהן המכונה [[ר' שלום ר' הלל'ס]], ועבר לגור בעיר זו, שם ישב ולמד כשחמיו מפרנס אותו.

===תומכי תמימים הורודישץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים הורודישץ]]}}
בשנת [[תרס"א]] נקרא על ידי [[הרבי הריי"צ]] לליובאוויטש, משם נשלח על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ']] כסניף ל[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבה המרכזית בליובאוויטש]]{{הערה|שם=כרם|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=182&hilite= מחלקת האראדישץ], כרם חב"ד, אלול תשמ"ז, ע' 182 ואילך.}}. מטרת הסניף הייתה להכשיר בחורים שעוד אינם ראויים להכנס לישיבה המרכזית וצריכים השגחה ותשומת לב מיוחדת. ב[[כ' אייר]] תרס"א הגיע לעיר ופתח את הישיבה.

בסוף אותה שנה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[סעדיה באליטער]], הרב המקומי{{הערה|'המשפיע', ע' כא.}}.

בתקופת כהונתו בהורודישץ קיבל פתק נוקב בתוכנו ובסגנונו מאדמו"ר הרש"ב, בו הוא תובע ממנו להוסיף בהשגחה ותשומת לב לבחורים ולא להסתפק בהתרוממות רוח וב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=185 כרם חב"ד אלול תשמ"ז, ע' 185]
|תוכן=לידידי ר"ז משגיח {{ש}}נתעלית במעלת העליונים והאצילים ([[התוועדות חסידית|צו פארבריינגען]] וכהאי גונא) ואין אתה משגיח בתחתונים. מאז הוסדה האראדישט הייתה הכוונה לאותן הדורשים השגחה והתעסקות פרטי, וכן היה מקודם כאשר שמת לבך ודעתך על זה. ועתה נתבטל הדבר כנ"ל, והחסרון מורגש מאד. ומוכרח לתקן הדבר, ותשמור הכוונה האמיתית הנ"ל}}

בסוף שנת [[תרע"א]] נקרא להגיע לליובאוויטש על מנת להתכונן לשליחותו ל[[ארץ הקודש]] (כדלהלן), ואז נסגר הסניף בהורודישץ'.

===תורת אמת===
[[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'בית רומנו' בחברון, בו הוקמה ישיבת תורת אמת]]
[[קובץ:זלמן הבלין 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלמה זלמן הבלין (במרכז) יחד עם צוות הישיבה]]

ב[[ב' חשוון]] [[תער"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב יחד עם קבוצה של שבעה מתלמידי הישיבה המובחרים על מנת לייסד ולנהל את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. בשנת [[תרע"ד]], בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], שהה ב[[רוסיה]], ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ שהייתה אז בשליטת הטורקים - אויבי רוסיה. בשנת [[תרפ"ב]] חזר לארץ וייסד את ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], הפעם ב[[ירושלים]].

בשנת [[תרפ"ד]] ייסד את 'חדר' וישיבת [[תורת אמת תל אביב יפו]].

במהלך השנים יצא לשליחויות ב[[ארצות הברית]] על מנת להשיג תמיכה למוסדות חב"ד בארץ הקודש ולייסד משרד קבוע לתמיכה במוסדות. נסיעות אלו נוצלו על ידו גם כדי להשפיע ולקרב ל[[חסידות חב"ד]] את אלו שהתרחקו משרשיהם החב"דיים בארצות הברית{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/zikaron/28 זכרון לבני ישראל פרק כו].}}. באחת מנסיעותיו, בשנת [[תר"צ]], שהה תקופה ארוכה עם [[הרבי הריי"צ]] שעשה אז את [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון בארצות הברית]].

במהלך השנים סייע לחסידי חב"ד מ[[ברית המועצות]] בצרכיהם, וכן במאבקם לצאת מ[[ברית המועצות]] ולקבל [[סרטיפיקטים]] לעליה ארצה.

נפטר ב[[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ו]]ונקבר בהר הזיתים .

===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, בנו ר' [[חנוך הענדל הבלין]] ניהל את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], עד שבשנת [[תשי"ב]] החליף [[הרבי]] את הנהלת הישיבה.

לאחר פטירתו ביקש הרבי כמה פעמים מבנו הנ"ל, וכן מהרב [[משה גוראריה]], שישלחו את רשימותיו שבהן ביאורים על ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/397.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת שצז]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/416.htm חלק ג, אגרת תטז] ובהנסמן שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/418.htm אגרת תיח].}}.

בשנת [[תשמ"ב]] הוציא נכדו, החוקר פרופסור שלמה זלמן הבלין, ספר ביוגרפיה על הרב הבלין. בנוסף לכך כולל הספר נספח מיוחד על תולדות חב"ד ב[[חברון]] וסקירה על התייסדות ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. יצא לאור בירושלים.