עריכת הדף "שלמה וישצקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[צ'רנוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[כ"א שבט]] [[תש"י]], יחד עם אחותו התאומה, מרת שרה זקלס, לאביו ה[[משפיע]] הרב [[משה וישצקי]] ולאימו מרת חסיה בת הרב [[שלמה רסקין (רודניא)| שלמה רסקין]]. בשעת הלידה אביו היה נתון בחקירות קשות בבית הסוהר על פעולותיו לסייע בהברחת החסידים בבריחה הגדולה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.

בעקבות הסכנה הגדולה, ומצבה הבריאותי הרעוע של האמו שלקתה בדלקת ריאות חריפה מיד אחרי הלידה, הברית נערכה רק כחודשיים וחצי אחר הלידה, כשהסנדק היה ר' משה קוליקוב, מחסידי בויאן שהתגוררו בעיירה, והמוהל היה ר' [[וועלוועל דער שוחט]].

רק בגיל שש השתחרר אביו מהמאסר וחזר מהגלות ועבודות הכפיה אליהם נשלח, וחזר להתאחד עם המשפחתו האהובה.

במשך השנים הבאות למד יהדות אצל אביו, כשלצד זאת אולץ ללכת ללמוד בבתי הספר העממיים ולהתמודד עם התחמקויות מהתייצבות בשבתות ומועדי ישראל.

בגיל 16 יצאו בני המשפחה בברכת הרבי מרוסיה, ובט' כסלו תשכ"ו הגיעו לארץ הקודש, שם נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], שם נותר ללמוד ולהתגורר במשך 18 שנה.

בעקבות הוראה מפורשת של הרבי ב[[יחידות]] אליה נכנס לכבוד יום הולדתו, החל להתעניין בשידוך, ולבסוף בא בקשרי השידוכין עם בת דודתו [אמו, ואב הכלה, אחים], מרת רישא רסקין. ביחידות קודם החתונה זכה לברכה בנוסח מיוחד מהרבי: "שיהיה לך ביחד עם כלתך, שהיא בת זוגתך המיועדת לך, שביחד יהיה לכם בית מואר וחם, ושיהיה מואר וחם אצלכם וחם ומואר אצל אחרים". למרות הנוסח המיוחד, היה שבור מכך שלא זכה לברכה בנוסח הרגיל 'בנין עדי עד', אך בשבת שקודם החתונה כאשר עבר בהתוועדות לקבל מהרבי בקבוק 'לחיים' כמקובל, בצורה לא שגרתית הרבי מזג מהגביע שלו לבקבוק ובחזרה ולאחר מכן מזג מהגביע לאבא, ותוך כדי שעדיין מחזיק את הבקבוק בידו הביט בחומש הפתוח, ואמר בעיניים עצומות: "שיהיה בנין עדי עד".

במשך למעלה מ-15 שנה התגורר בקראון הייטס ועסק יחד עם אחיו ר' מיכל לפרנסתו בניהול חנות נעליים ברחוב קינגסטון.

בשנת [[תשמ"ז]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]], ועסק לפרנסתו בחינוך ובכשרות, ולצד זאת עסק רבות במבצעי הרבי כשמידי יום הניח למעל 150 יהודים תפילין.

נודע כאיש חסד, העניק הלוואות ביד רחבה והיה מארח בביתו תלמידי ישיבה בני חו"ל שלא היה להם היכן להתאחסן, הסעיד קבצנים שנקלעו לכפר חב"ד, וביתו היה פתוח לכל מי שזקוק לכך.

בשנת [[תשע"ז]] התגלתה אצלו מחלה קשה ממנה נפטר כעבור שבועיים בלבד ב[[ה' שבט]], ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

יהי זכרו ברוך.