עריכת הדף "שלמה אהרון קזרנובסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:kaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קזרנובסקי יושב באמצע יחד עם הרב [[ניסן נמנוב]]]]
ר' שלמה אהרן קזרנובסקי נולד בשנת [[תרנ"ז]], במוהילוב ע"נ דניעפר.

כשהיה בן יב' או יג' שנה שני תמימים שהגיעו לעירו הותירו עליו רושם עז, והם הציעו לו להצטרף ללמוד בליובאוויטש. 

כשהגיע לליובאוויטש, המנהל דאז - אדמו"ר הריי"צ נ"ע - הודיע להם שמכיוון שכבר התחילו זמן הלימודים, הם לא מקבלים בחורים עד לשנה הבאה. 

שלמה אהרן לא רצה לחזור, ונכנס לבקר את [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] – אם [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. היא שאלה את שם המשפחה וכשענה 'קזרנובסקי', הרבנית אמרה "זעץ זיך אוועק איך וועל אייך דערציילן די יחוס" [תשבו, אני יגיד לכם את הייחוס שלך] והסבירה כיצד הם צאצאי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. וכשאמר שהוא רוצה ליכנס לישיבה והמנהל אמר שלא יקבלו עכשיו, היא אמרה לו שילון בליובאוויטש באותו הלילה, ולמחרת ר' שלמה אהרון קיבל מסר מהמנהל שהוא התקבל לישיבה. 

לאחר מכן הרבנית אמרה שהוא התקבל בזכותה, בתנאי שהוא יעשה קידוש בשבילה כל שבת אחר תפילת מוסף, וכך הוה, עד יומה האחרון.

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] משנת [[תרע"א]] עד שנת [[תרע"ז]].

נשא בשנת [[תרפ"א]] לאשתו מרת חיה-פריידא, בתו של ר' [[אשר גרוסמן]]{{הערה|לפני פטירת חֹתנו, ר' [[אשר גרוסמן]] השאיר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] דמי נדוניא עבור בתו, שעדיין לא נישאה. אחרי ה[[הסתלקות]] ב[[ב' בניסן]] [[תר"פ]], עבר סכום זה של מזומנים לידי בנו [[אדמו"ר הריי"צ]].

באותה שעה הציעו לר' שלמה אהרן את השידוך עם בתו הצעירה של ר' אשר. הוא שאל אודות השידוך הזה אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], אשר השיבו שיסע לאוהל וישאל אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. וכן עשה.

אחרי שהשידוך יצא לפועל, ובא לבקש ברכה מאת [[אדמו"ר הריי"צ]], מסר לידיו את כספי הנדוניא אשר השאיר ר' אשר לפני פטירתו.}}. 

אחרי החתונה גרו איזה שנים ב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ"ו]] היגרו מ[[רוסיה]] ל[[ארה"ב]].

בשנה הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת 'עין יעקב' ברוטשסטר, [[ניו יורק]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]], עמ' קנד}}, אחר כך עבר [[ניו יורק]]. בחורף [[תרפ"ט]] התקבל לרב בבית הכנסת 'בני יצחק', ובית הכנסת 'תפארת ישראל', בשכונת בענסנהוירסט בברוקלין.

במשך כמה שנים התמנה כמזכיר ומנהל אגודת חב"ד ב[[ארצות הברית]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]], עמ' קנד}}.
 
בשנת [[תרח"צ]] נוסדה בברוקלין חברת "אחות תמימים", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה אותו כאחד משלושת המשפיעים - רועים של קבוצת בנות זו{{הערה|אגרת קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' אגרת א'לו}}.

כשניצל [[אדמו"ר הריי"צ]] והגיע ל[[ניו יורק]]. ב[[ט' באדר]] [[ת"ש]], התחיל מיד להתעסק בחיפוש וקניית בית עבור מרכז [[חב"ד]] ובית
[[אדמו"ר הריי"צ]].

בסוף הקיץ קנה את הבנין [[770]] איסטרן פארקוויי, ומאז היה הוא הממונה על ענייני הבנין, ובשנת [[תשי"ט]]-[[תש"כ]] הוא התעסק בבניית
בית הכנסת המוגדל במקום שהי' עד אז החצר. 

בשנת [[תש"ב]] התעסק בקניית חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי (לאחר פטירת הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע). 

בתחלת תקופת נשיאות [[הרבי]], התעסק בחיפוש ורכישת בית ל[[פרזידנט 1304|דירה עבור הרבי והרבנית]], עד שנקנה הבית בפרזידנט. 

בשנת [[תשט"ז]] יסד [[הרבי]] את [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ומינה אותו כשלוחו ל[[חנוכת הבית]], ומאז היה מנהל הקרן לתמיכת המוסד.

בהתוועדויות רבות ניתן לראותו יושב מאחורי הרבי.

[[קובץ:קזרנובסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קזרנובסקי יושב משמאל  לרבי.]]
===פטירתו=== 
בכל אלו התעסק עד לפטירתו ב[[ז' בחשוון]] [[תשמ"ג]].

על מצבתו: "עסק במרץ בעד מוסדות חב"ד באה"ק, ומנוטעי כרם חב"ד בארה"ב, מקורב ופעל רבות בעד בית חיינו, וחיבה יתירה נודעת לו מנשיאינו, כהן בקודש על משמרתו ברבנות יותר מיובל שנים, הרביץ תורה וחסידות וקירב לבבות בפרט בין הנוער ליהדות עד יומו האחרון". 
 
זוגתו מרת חי' פריידא נפטרה ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]].