עריכת הדף "שלושים (אבלות)" (פסקה)

==מהותה==
לאחר תום השבעה נמשכים מנהגי האבלות באופן חלקי שמותאם לאבלים. בסיום השלושים תמה תקופת האבל על מרבית קרובי המשפחה, למעט האבלים על פטירת אב ואם, אז נמשכת תקופת האבלות שלהם אחד עשר חודשים נוספים.

בתקופת השלושים נוהגים לשוב ולצאת מהבית, לחזור לשגרת היום ואף לעבודה, אך נהוג להימנע מתספורת, מתגלחת או מלבוש של בגדים חדשים. יש הנוהגים שלא ללבוש בגדים מגוהצים או חגיגיים ושלא להתקלח במים חמים. יש גם מי שאינם משתתפים בשמחות ואינם הולכים למקומות בילוי ובידור (יש המשתתפים בחופה ובטקסי ברית מילה ופדיון, אך לא במסיבות הנלוות אליהם) וכן אינם שומעים מוסיקה. בנוסף לכל אלה נוהגים להדליק נרות נשמה לאורך כל ימי השלושים.

במידה שבמשך ימי השלושים חל אחד החגים האלה: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], [[פסח]] או [[שבועות]], נפסקים מנהגי האבלות בזמן החג וספירתם משתנה בהתאם.

בפרק הזמן של השלושים ממשיכים האבלים ואומרים "קדיש יתום" בזמן התפילות.

בתום שלושים ימים מן הקבורה עולה משפחתו של הנפטר לקברו. ביום השלושים רשאים האבלים על אח, אחות, בן, בת, רעיה או בעל להתגלח ולהסתפר, אולם באבלות על אב ואם אין איסור התספורת פוקע ביום זה. אם יום השלושים חל בשבת, עולים אל הקבר ביום שישי שלפניו או ביום ראשון שלאחריו.

מקובל כי בעלייה זו מתקיים גם טקס חנוכת המצבה. טקס העלייה לקבר הנערך בסיום השלושים וביום השנה כולל את אותם הפסוקים והתפילות הנאמרים בעלייה לקבר בסיום השבעה.

ביום השלושים מדליקים נר נשמה ומציבים אותו בבית במקום בולט וכן מדליקים נר ב[[בית הכנסת]].