עריכת הדף "שלום מנחם מענדל סימפסון" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

זכה ש[[הרבי]] סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]].

כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמירה מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של הרב שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי.

במשך כמה שנים נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות מתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהכנת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות.

במקביל לעבודתו במכתבי הרבי עסק הוא גם בניהול התכתובות השונות של ה[[מרכז לענייני חינוך]], וכן מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ב[[ביהכנ"ס]] וב[[ביהמ"ד]] ובימעש"ט, ד[[חב"ד אושן וויו דז'ואיש סנטר]] ופעל קרוב ליובל שנה במסירה ונתינה בטובתם דאנשי קהילתו בשכונת [[ברייטן ביטש]], [[ניו יורק]] - בגשמיות וברוחניות.

במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש"ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]]. לאור הוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.

הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת [[תשמ"ז]] בהוראת הרב החלה סדרת ה[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לצאת לאור כשהרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.

בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.

עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ"ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. במסגרת זו, אירגן מדי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], סייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים. בנוסף, קיבל את אישורם של רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]] להוציא לאור את ספרי [[הוצאת הספרים קה"ת]] ולהחליט בענייני המרכז לענייני חינוך{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57696 שפל חדש בנסיונות להטעיית הציבור], בתמונה האחרונה.}}.

נפטר ביום הולדתו ה-הצדי"ק (90) לחייו ב[[כ"ט תמוז]] [[תשע"ט]], ונטמן בצמוד ל{{ה|אוהל}}.