עריכת הדף "שיר" (פסקה)

==מקור המושג==
מקור המושג הוא בזוהר{{הערה|חלק ג' רכז, ב, ושם: "דָּוִד אַעְבָּר לֵיהּ מִלִּבּוֹי, וְקָטִיל לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קט) וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וּבְגִין דָּא זָכָה, לִנְשָׁבָא רוּחַ צְּפוֹנִית, בְּכִנּוֹר דִּילֵיהּ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (יחזקאל לז) כֹּה אָמַר יְיָ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וַהֲוָה מְנַגֵּן בֵּיהּ בַּכִּנּוֹר, בְּד' מִינֵי נִגּוּנִין, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, דְּאִיהוּ י'. וּבְשִׁיר כָּפוּל, דְּאִיהוּ י''ד. וּבְשִׁיר מְשׁוּלָּשׁ, דְּאִיהוּ יד''ו. וּבְשִׁיר מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְדוָֹ''ד. הָא אִינּוּן עֶשֶׂר אַתְוָון. דְּעֲבַד דָּוִד לָקֳבְלַיְיהוּ, י' מִינֵי תִּלִים. וְסַלְּקִין לְע''ב אַנְפִּין, כְּחוּשְׁבַּן י' אַתְוָון אִלֵּין". (וכן בהקדמת תקוני זוהר, ד, א. ועוד).}} המספר אודות דוד המלך שהעביר את היצר הרע מליבו, ובשל כך זכה ש[[רוח צפונית]] תנשב בכינורו, וניגנה בכינור שלו ארבעה מיני ניגונים:
*'''שיר פשוט''' - האות י.
*'''שיר כפול''' - האותיות י-ה.
*'''שיר משולש''' - האותיות י-ה-ו.
*'''שיר מרובע''' - האותיות י-ה-ו-ה.

הזוהר מוסיף שכנגד 'שירים' אלו שהתנגנו בכינורו, חיבר דוד עשרה מיני תהילים, שעולים יחד לע"ב 'פנים', [[שם ע"ב|כחשבון עשר אותיות אלו]].

ובהקדמת תקוני הזוהר{{הערה|ג, א. ועוד.}} מוסיף ומפרט:
*'''שיר פשוט''' - כנגד [[ספירת הכתר]].
*'''שיר כפול''' - כנגד [[חכמה ובינה]]{{הערה|בסדר זה לא מונים את הדעת, כיון שבמקום שהכתר נמנה - אין הדעת נמנית.}}.
*'''שיר משולש''' - כנגד [[חסד גבורה תפארת]].
*'''שיר מרובע''' - כנגד [[נצח הוד יסוד מלכות]].

(בסדר זה של הספירות, הן מסודרות כעין 'משולש' שהקודקוד שלו כלפי מעלה, כאשר מכל דרגה משתלשלת ונמשכת הדרגה שתחתיה).

אדמו"ר האמצעי מקשר את סוגי השיר לכלי הנגינה המופיעים בפרק האחרון שבתהילים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/42a.htm תורת חיים בראשית חלק א' מב, א].}}:
*'''שיר פשוט''' - הללהו בתקע [[שופר]].
*'''שיר כפול''' - נבל-וכנור הוא קול של מתיקות, קו הימין, ותוף-ומחול הוא קול של ניגון בגבורה.
*'''שיר משולש''' - הללוהו במינים ועוגב, התכללות של סוגי השירה לסימפוניה אחת.
*'''שיר מרובע''' - צלצלי שמע וצלצלי תרועה, השמעת כל סוגי הנגינה בגילוי יחד.