עריכת הדף "שבת של שמחה" (פסקה)

==היסטוריה==
בעיירה [[הומיל]] בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], נהגו לחגוג באופן מיוחד את [[ל"ג בעומר]] והימים הסמוכים אליו.

בל"ג בעומר עצמו נהגו לצאת אחרי התפילה לביתו של הגאון ר' [[אייזיק מהומיל]] ולשוחח על הצרכים הרוחניים והגשמיים של תושבי העיר, ולערוך רשימה משוערת של הכספים הנצרכים לכך. לאחר מכן היו נוסעים ל[[בית החיים]] לבדוק במה הוא צריך תיקון. מבית החיים היו ממשיכים ל[[התוועדות חסידים]] גדולה שהיו עורכים באחד מבתי-הכנסת הגדולים שבעיר, כאשר ראש המדברים היה ר' אייזיק מהומיל, והחגיגה הייתה נמשכת לעיתים שבוע שלם ברצף.

במשך ימי החגיגה היו אוספים את הכספים הנצרכים בהתאם למה שהעריכו בשעת האסיפה, וכן היו נוהגים בימים אלו להכניס את הילדים הקטנים להתחיל ללמוד ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], ולבחון את התלמידים הבוגרים יותר.

שיאה של החגיגה הייתה בשבת הסמוכה לל"ג בעומר{{הערה|כאשר ל"ג בעומר חל בסמיכות לשבת, בימים חמישי או שישי, נמשכה החגיגה עד לשבת שאחרי.}}, שהייתה נחגגת כמו יום טוב של ממש, בדומה ל[[שבת בראשית]] שלאחר שמחת תורה, בהתוועדות ובשמחה מיוחדת, והיו מכנים אותה "שבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת"){{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]], ב, עמוד קכ-קכא.}}.