עריכת הדף "שבת פרה" (פסקה)

==בספרות ההלכתית==
קריאת פרשת פרה כחלק מ[[ארבע פרשיות]] הנקראות בחודש [[אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה|[[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}.

לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ל[[פרשת השבוע]], במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין [[פורים]] ל[[שבת מברכים]] [[ניסן]], מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}.

הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}.

למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}.

בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}, והרבי ציין ש[[מנהג]] ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.}}.

בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.

בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת מ[[ספר יחזקאל]] הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה|יחזקאל לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.

בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.

בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים מיוחדים, יוצרות ו"קרובות" לרגל השבת המיוחדת.