עריכת הדף "שבת חזון" (פסקה)

==מנהגי שבת חזון==
{{להשלים|סיבה=חסר פירוט המנהגים המובאים בשו"ע ורמ"א.}}
לאחריה מתחיל שבוע שחל בו [[תשעה באב]], בו נוהגים מנהגי [[אבלות]] מיוחדים.

היות ועל פי [[הלכה]] אסור לנהוג במנהגי אבלות בשבת, וכן על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים בשבת זו כבשבת רגילה{{הערה|בשונה מהנהוג בכמה מקהילות אשכנז לקרוא ב[[קריאת התורה]] את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" שבפרשת דברים במנגינה של [[מגילת איכה]], וכן את טעמי ההפטרה, ובקהילות אחדות בהן היה נהוג ללבוש [[בגד|בגדי]] יום חול בשבת זו. וראה [[ספר המנהגים]] עמ' 46 - שכן נהג [[אדמו"ר הזקן]], ושם נסמן לפוסקים הדנים בעניין זה.}}.

מספר פעמים הרבי הזכיר בנוגע לשבת זו את הדין שעל מנת להימנע מאבלות בפרהסיא, צריך להדגיש את ענין השמחה ברבים בשבת זו יותר מבשבתות אחרות וכן להוסיף באכילה ובשתיה יותר מכל שבתות השנה כדי להימנע מחשש אבלות בשבת.

כמו בשאר תשעת הימים, נוהגים חסידי חב"ד לערוך בשבת זו [[סיום מסכת]], וכן להוסיף ב[[לימוד הלכות בית הבחירה]]{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] ח"ב עמ' 708}}.

במוצאי שבת, נוהגים לא לשתות את היין מהכוס שעליו עשו את ההבדלה, אלא לתת אותו לילד קטן{{הערה|הנקרא 'תינוק' בהלכה}} שאינו מבין את עניין החורבן לשתות{{הערה|בלוח כולל-חב"ד, ע"פ הרמ"א סי' תקנ"א ס"י, כתב שנותנים לשתות לתינוק שהגיע לחינוך בענייני ברכות, אך עדיין אינו יודע להתאבל על ירושלים [ובאמת קשה להגדיר מצב כזה. וראה א"א להרה"צ מבוטשאטש על אתר], ואם אין תינוק – שותה המבדיל בעצמו, ע"כ. וראה שיחות קודש תשל"ח ח"ג עמ' 496 (בהוצאה החדשה: ח"ד עמ' 388), שבמוצש"ק מטו"מ, ב' מנ"א, שכח המבדיל [הת' הר"ר ישראל-מרדכי שי' קאזאמינסקי] והחל לשתות את היין מהכוס, והרבי הורה בידו תנועת-תמיהה, ואמר [או סימן בידו] שיתנו לילד לשתות [היו שם מעט בחורים. הילד היה אלחנן-דוב שי' בר"ד מרוזוב, בן י"א אז, שחונך בביתו שלא לשתות מהיין ולכן סירב לראשונה, ושוב סימן לו הרבי לשתות, ולבסוף נענה] וכשהילד שתה, חייך הרבי [ביותר, ויצא לחדרו] (והוא מרשימת הרה"ח ר' שלום-יעקב שי' חזן. ההוספות במוסגר מפי ר' אלחנן ואחרים שהיו שם).}}.

בקהילת חסידי צאנז, היה נהוג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבם]] בשבת זו{{הערה|י"ג אורות לבית צאנז עמוד רנג.}}.