עריכת הדף "שבעים זקנים" (פסקה)

== לאורך הדורות==
המדרש מחדש, שיעקב אבינו לפני פטירתו קרא לבניו ומינה אותם לזקנים{{הערה|מדרש רבה ויחי, פרשה צט: "שמינה אותן זקנים", ודורשים זאת מהלשון 'האספו ואגידה לכם' שהיא בדומה ללשון שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל'.}}.

===הזקנים שנענשו===
עוד קודם היציאה ממצרים היה לזקני ישראל מעמד מיוחד, כפי שמשתמע מכך שבשעה שמשה נשלח אל פרעה לבקש ממנו שישחרר את בני ישראל, הוא מורה לו "לך ואספת את זקני ישראל"{{הערה|שמות ג, טז.}}. עם זאת, הזקנים התייראו מלמעוד לפני פרעה ונשמטו אחד אחד עד שכאשר משה הגיע לפרעה, הוא נותר לעמוד מולו לבדו.

לאחר היציאה ממצרים, בתיאור מעמד [[מתן תורה]] כאשר מסופר על עליית משה רבינו להר סיני, מוזכרים זקני ישראל כסמכות שאליה יוכלו בני ישראל לפנות בעת הצורך: "ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה, מי בעל דברים יגש אליהם"{{הערה|שמות כד, יד.}}.

גם לאחר מתן תורה, כאשר משה רבינו החל ללמד את העם תורה, הוא לימד תחילה את אהרון, לאחר מכן נכנסו בני אהרון ומשה חזר על הדברים, ולאחר מכן נכנסו הזקנים, ומשה רבינו חזר בשלישית, ורק אחרי זה נכנסו כל העם{{הערה|[[מסכת ערובין]], דף נ"ד, ב'.}}.

כיון שהזקנים לא נהגו ביראה מספקת בהר סיני, כמו שכתוב "ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו", הקב"ה רצה להעניש אותם, אך כיון שלא רצה שיהיה אבלות במתן תורה, נענשו רק מאוחר יותר, באש התבערה{{הערה|שמות כד. וברש"י על במדבר יא, טז.}}{{הערה|וב[[ילקוט שמעוני]] [[פרשת בהעלותך]] רמז תשלו הביאו חז"ל טעם נוסף, שכאשר ניסו להניא את בני ישראל מלעשות את ה[[חטא העגל|עגל]], עמדו עליהם והרגום (ובשל כך אהרון התיירא מלעכב אותם ורק הצליח לדחות אותם ליום המחרת כשהוא נותן להם להבין כביכול יסייע להם).}}.

===הזקנים שנסמכו על ידי משה===
מיד לאחר שנסעו בני ישראל מסיני{{הערה|בתחנה ה-13 של בני ישראל במסעות המדבר, המסע הראשון לאחר שנסעו מסיני, שנה לאחר שקיבלו שם את התורה, והתעכבו בזמן שמשה רבינו עלה להר סיני בשנית ובשלישית לבקש מחילה, ולאחר מכן לבנות את המשכן.}}, הגיעו לקברות התאווה, וכאשר התלוננו על המן וביקשו בשר, משה רבינו הביע את צערו מההנהגה שלהם ובמענה על כך הורה לו הקב"ה בכ"א אייר ב'תמ"ט שימנה תחתיו שבעים זקנים '''חדשים''', מתוך השוטרים שמסרו את נפשם והגנו על בני ישראל במצרים: {{ציטוטון|ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו ולקחת אותם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך|במדבר יא, טז.}}{{הערה|עיין ברש"י על הפסוק, ובפיסקה הקודמת.}}.

שבעים הזקנים נבחרו מכל שבטי ישראל: כל שבט שלח שישה מועמדים, ומתוך 72 המועמדים נבחרו 70 בהגרלה: {{ציטוטון|ונכתבו כולם נקובים בשמות ועל-ידי גורל. לפי שהחשבון עולה לי"ב שבטים, ששה ששה לכל שבט ושבט, חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה. אמר משה 'אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד'. מה עשה? נטל ע"ב פתקין, וכתב על שבעים 'זקן', ועל שניים חלק. וברר מכל שבט ושבט ששה, והיו ע"ב. אמר להם 'טלו פתקיכם מתוך קלפי'. מי שעלה בידו זקן - נתקדש, ומי שעלה בידו חלק - אמר לו 'המקום לא חפץ בך'.|רש"י על במדבר יא, כו.}}.

בהמשך לכך, ה' האציל מרוח ה[[נבואה]] של משה על שבעים הזקנים והם התנבאו.

המטרה העיקרית של שבעים הזקנים היתה לסייע למשה בהנהגת עם ישראל, כמו שכתוב "ונשאו איתך במשא העם", וכדברי רש"י שהקב"ה אמר למשה 'לקחת אותם בדברים' ולבאר להם את הזכות להתמנות ל'''פרנסים''' על הציבור.

חז"ל מפורטים שמותיהם של שבעים הזקנים{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] [[פרשת בהעלותך]] רמז תשלו.}}, בהם [[בצלאל בן אורי]] וחלק מ[[נשיאי שבטי ישראל|נשיאי השבטים]].

=== בתקופת יהושע ===
גם בתקופת יהושע מוזכרת פעולתם של הזקנים: {{ציטוטון|ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל...ויקרא לזקני ישראל.|[[ספר יהושע]], פרק כ"ד, א'.}} וכך גם בתיאור אודות אחרית ימיו של יהושע, שהם קיבלו ממנו את ההנהגה{{ציטוטון|ויעבוד ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים...אחרי יהושע.|ספר יהושע, כ"ד, ל"א.}}

ב[[משנה]] נאמר על הזקנים הללו שהם מהווים חלק ממסורת [[השתלשלות תורה שבעל פה]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע ל'''זקנים''', ו'''זקנים''' לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.|מקור=פתיחת [[מסכת אבות]].}}

האזכור האחרון שמצאנו לזקנים, הוא אצל נחמיה בן חכליה שעלה לארץ הקודש בסיום הגלות שלאחר חורבן בית ראשון{{הערה|פירוש המלבי"ם על נחמיה י, ב: "כשתמנה תמצא שחתמו את עצמם פ"ג אנשים והם נגד שבעים סנהדרין וי"ג ממונים שחשב הרמב"ם פ"ד מה' כה"מ חוץ מן הכהן גדול (שלא נזכר בין החתומים) סגן ושני קתיקולין וז' אמרכלים וג' גזברים".}}.

גם בדורות מאוחרים יותר נשמרה המשמעות המיוחדת של קבוצה המונה כ-70 זקנים: חברי ה[[סנהדרין]] שמנו שבעים ואחד חכמים{{הערה|אכן היו אמורים להיות שבעים, אך כדי שלא יהיה בית דין שקול ויוכלו תמיד להגיע להכרעה על פי רוב, מונו שבעים ואחד, בדוגמת דורו של משה או של יהושע, שהם עצמם הצטרפו והשלימו ל-71.}}, שבעים הזקנים שתירגמו את התורה לתלמי המלך, ועוד.

===שלשלת הסמיכה===
בשל העובדה שמשה רבינו סמך את הזקנים והם אלו שסמכו אחריהם את שאר הדורות, נקראת על שמם שלשלת הסמיכה '[[סמיכת זקנים]]'{{הערה|1=[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%9D הערך 'סמיכת זקנים' באנציקלופדיה תלמודית].}}, בעקבות גזירות הרומאים, פסקה שלשלת הסמיכה המסודרת בסוף תקופת התנאים, ופסקה לגמרי בתקופת האמוראים.