עריכת הדף "שבע" (פסקה)

==בתורת החסידות==
===ז' תחתונות===
מתוך הספירות העליונות, ישנן שש ספירות הנכללות בתואר "מידות". ביחס אליהן, נקראת הספירה האחרונה ([[ספירת המלכות]]) - שבע.
כאשר כוללים את ה[[מלכות]] עם ה[[מידות]], הן נקראות "[[ז' תחתונות]]". 
בשל כך, המספר 7 מורה על שלימות המידות.

מצב זה, בו ישנו חיבור בין ה[[מידות]] ובין ה[[מלכות]], הוא [[יחוד זו"נ]]. חיבור זה גורם לעליית המידות לשורשן ב[[כתר]], ואף לעלייתן לשורש המלכות ב[[פנימיות הכתר]]{{מקור}}.
זאת כיוון שכאשר ה[[מלכות]] מקבלת את ה[[השפעה]] מכל 6 המידות, היא מתעלית לשורשה ומשפיעה על המידות{{הערה|וזהו עניין "כתר מלכות" המבואר בכ"מ.}}{{מקור}}.

ב[[עולם התוהו]] הייתה [[שבירת הכלים]] ב7 המידות בלבד, ולא בחב"ד. שבירה זו ארעה מכיוון שהמידות לא התכללו זו עם זו.

===שלימות העולם===
העולם נברא על ידי ששת המידות, ולכן גם שלימות הבריאה מתבטאת דווקא ביום השביעי - [[שבת]]. משמעותו של יום השבת היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] (בדומה לעליית המלכות על ידי הספירות המשפיעות לה), כאשר כל ימות החול מתעלים לשורשם, ומקבלים [[השפעה]] מהשבת. כמאמר הזוהר: {{ציטוטון|כל שיתא יומין מתברכאן מיומא שביעאה|}}{{הערה|זהר חלק ב', דף ס"ג ב'}}

יש לציין כי [[עליית העולמות בשבת]], אינה מעל לגדרי העולמות, אלא בתוכם. זו הסיבה לכך ששבת נספר כיום בימות השבוע, למרות היותו נעלה מהם{{מקור}}.


גם באופן כללי יותר, ביחס לתיקון העולם כולו, מבטא המספר 7 את שלימות התיקון. לכן נברא העולם למשך 6 אלפי שנים, והאלף השביעי הוא השכר והשלימות של כוונת הבריאה.

באופן פרטי ניתן לראות זאת בכך שהשראת ה[[שכינה]] במתן תורה הגיעה דווקא על ידי [[משה רבנו]], בדור השביעי מ[[אברהם אבינו]]. וכן בכך שהגאולה מגיעה בדורנו, ה[[דור השביעי]] מ[[אדמו"ר הזקן]].

[[קובץ:7.png|ממוזער|שמאל|שבע בשתי צורותיו]]