עריכת הדף "שאר ישוב כהן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] המכונה "הרב הנזיר" ולאמו מרת שרה (לבית אטקין) ב[[ירושלים]] ברחוב עמוס בבנין בו גר הרב [[משולם דוד הלוי סולובייציק]] ראש ישיבת [[בריסק]] ובנו של [[הרב מבריסק]]. מלידתו אביו ייעד אותו להיות [[נזיר]] ואכן נהג בנזירות עד שהגיע לגיל 16 אז עמד מול הרכב רבני ב[[ירושלים]] שהתירו לו את נזירותו.

למד ב[[תלמוד תורה]] [[גאולה]], ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", "מרכז הרב", ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו, אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]].

היה חבר פעיל ב[[הגנה]]. ועמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש והקים עם חבריו גרעין של קבוצה דתית לוחמת.

ב[[מלחמת השחרור]] נלחם במסגרת ה[[אצ"ל]]. הוא ליווה שיירות ל[[ירושלים]] ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הלגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.

לאחר שחרורו מהשבי שירת ב[[צה"ל]] שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון, השתתף במשלחת צה"ל ל[[ארצות הברית]]. כיהן כרב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.

למד בפקולטה למשפטים של ה[[אוניברסיטה]] העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני.

בשנות הכ"פים כיהן כסגן ראש עיריית [[ירושלים]] מטעם [[המפד"ל]], ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.

משנת [[תשל"ה]] ועד [[תשע"א]] שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כיהן כנשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת [[תרצ"ב]] במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי "הרי פישל". בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט ה[[תורה]]" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של [[ראשונים]] שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון.
בנוסף, ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה.

ב[[חנוכה]] [[תשכ"ג]] נפגש הרב כהן ביחידות עם [[הרבי]], פגישה ארוכה שנמשכה שלוש שעות וחצי בה דנו על כל השאלות האקטואליות והרוחניות המוסריות בעולמנו הגדול ובעולמנו הקטן. בסיומה של פגישה זו הורה הרבי להקים את ארגון צדק-מדות-מוסר כדי לחנך את הדור הבא לערכים אלו על בסיס תורת ישראל ולהפיצם, והדגיש את ההכרח להקנות חינוך יהודי בסיסי לכל ילדי ישראל ו "אסור להתייאש משום ילד יהודי". הרבי לא היה מסוגל להשלים עם העובדה שייתכן כי ילד ייכנס לבית-ספר ויסיים אותו כעבור שנים בלי שיכיר את המושג "שמע ישראל", וזאת, בלי קשר למידת דתיותו של המוסד, ויש לפעול כדי להפיץ את את "תורת האב בלב בניו". המשנה אומרת שאב חייב ללמד את בנו "תורה ציווה לנו משה" ו"שמע ישראל". הרבי סבר שמוכרחים לדאוג שכל ילד בישראל יידע בעל-פה לפחות שני פסוקים אלה. עם שובו לארץ, הקים את ארגון צדק-מדות-מוסר ביחד עם הפילולוגית רבקה שריבמן-כהן-צדק. 
בשנת ה'תשכ"ט הוקמה באופן רשמי אגודת צדק-מדות-מוסר שבה כיהן הרב שאר-ישוב כהן כיו"ר וגייס להנהלתה את השופט העליון החרדי הראשון, יצחק קיסטר.